תְּחוּר

° 1, ש"ז, — כמו תַּחֲרוּת: תחור עם איבה במשול הבה ושמרה לו איבה בבוז ובגאוה (אזרח בט, קרוב' לפורים). — ועי' תַּחֲרָה, תַּחֲרוּת.



1 [ואולי תִּחוּר.]