1, תחם, ש"ז, — גבול, שטח גובל שנחשב כשיך לעיר וכד', Grenze, Grenzgebeit; frontiére, territoire démarcative; border, confines: תחמגזר (ז"א תחום גזר, כתבת מימי הבית השני, (עי' טור סיני, הלשון והספר א, 21, מהד' ב, 15). — ובתו"מ: ותחום טבריא העמק (שביע' ט ב). כרם רבעי היה עולה לירושלים מהלך יום אחד לכל צד, ואיזו היא תחומה אילת מן הדרום ועקרבה מן הצפון לוד מן המערב והירדן מן המזרח (מע"ש ה ב). הנודר מן העיר מותר ליכנס לתחומה של עיר ואסור ליכנס לעבורה (נדר' ז ה). כשם שהעיר קולטת כך תחומה קולט. רוצח שיצא חוץ לתחום ומצאו גואל הדם וכו' אילן שהוא עומד בתוך התחום וגופו נוטה חוץ לתחום או עומד חוץ לתחום ונוטה לתוך התחום הכל הולך אחר הנוף (מכות ב ז). עיירות האסורות בתחום צור וכו' עיירות חייבות במעשרות בתחום ציצית ועיני וכו' תחום ארץ ישראל פרשת אשקלון חומת מגדל וכו' (תוספת' שביע' ד ט-יא). פן יהרסו אל ה' לראות שלא יפגרו את התחומין (מכי' רשב"י שמות יט כא). מכפר סמיי שבתחום עכו (ירוש' גיט' א א). המצרים אומרי' עד כאן תחומינו והכושים אומרים עד כאן תחומינו (מד"ר שמות נ). באו משה וישראל לתחומה של אדרעי אמר להן משה נחנה כאן ואנו נכנסין בשחרית (שם דבר' א). — *ותחום שבת, אלפים אמה מחוץ לעיר שמותר לבני העיר ללכת בשבת, עי' שַׁבָּת. — ותחום (סתם), במשמ' תחום שבת: נתגלגל (הערוב) חוץ לתחום וכו' (ערוב' ג ד). מי שיצא חוץ לתחום אפילו אמה אחת לא יכנס וכו' מי שהחשיך לו חוץ לתחום אפילו אמה אחת לא יכנס (שם ד יא). — *וערובי תחומים, עי' עֵרוּב ב). — *והבלעת תחומים:(אם היה בתוך התחום כאלו לא יצא) מר סבר הבלעת תחומין מילתא היא ומר סבר לאו מילתא היא (ערוב' מד:). — *ובהשאלה על הזמן: למלך שהיו לו שני איסטרטיגין וכו' קרא לראשון ואמר לו פלוני היום יהא תחומך קרא לשני ואמר לו פלוני הלילה יהא תחומך וכו' לאור אמר לו (אלהים) היום יהא תחומך ולחשך אמר לו הלילה יהא תחומך (ירוש' ברכ' ח ז). — *ונכנס בתחומו של חבירו: מאחר שהוא קורא אותן (את המאורות) גדולים הוא חוזר ופוגם אותם וכו' אלא על ידי שנכנס בתחומו של חבירו וכו' אמר הקב"ה הביאו כפרה עלי שמיעטתי את הירח שאני הוא שגרמתי לו להכנס בתחומו של חבירו (מד"ר בראש' ו). — *ונכנס בתחום שאינו שלו: על י"א דברים הנגעים באים על האדם על ע"ג וכו' ועל הנכנס בתחום שאינו שלו וכו' ועל הנכנס בתחום שאינו שלו מנין מן עוזיהו שנכנס בתחום הכהונה וכו' (תנחו' מצורע ד). — *ואין תחומים במעים, אין ההורים מפלים בין בניהם: אמר לו (אברהם להקב"ה) וכי יש תחומים במעים2, לשניהם (יצחק וישמעאל) אני אוהב (פסיק' רב' שור או כשב, מא"ש, קצג:). —ובסהמ"א, ואמר הפיטן: הקטון לאלף גדל רחומנו והצעיר לגוי להעצים בתחומנו (שלמה הבבלי, תבא לפניך, סליח' יום א). גיא חזיון תחומיך עלותך להגיש שלמיך (שמעון ברב יצחק, אלה וכאלה, זולת לשבת חוה"מ).
1 [כך מסרת הלומדים; ואמנם בא בקטעי משנ' מן הגני' (עי' ברשימת אדלר 2182) תְּחוֹמִין (וכן שם תרֹומה, גוֹפו, שְׁבוֹת), אבל המלה שאולה מארמ' תחומא, בסור' תְּחוּמָא, והמלה הארמ' עצמה שאולה היא, כדעת דליטצש, Proleg. 42 מאשור' תַחוּמֻ במשמ' קץ, גבול. הצעות גזירה אחרות אינן באות בחשבון.]
2 [ובמד"ר בראש' לט בארמית: ואית תחומין במעיא.]