תָּחוּב
*, או תְּחוּב, ש"ז, — תחוב התאנה, ענף מתאנת בר (caprificus) שהיו תולים אותו לשם תחיבה על עצי תאנה1: אין תולין תחובין2 בתאינה (תוספת' שביע' א ט). — °ובמשמ' קוץ או זיז מחֻדד שהיו תוחבים אותו לתוך דבר: ולהכי קרי מכלב שדומין תחובי המחט לשיני הכלב המפוזרים (ערוך ערך כלב). ולהכי קרי מכליב שדומין תחובי המחט לשיני הכלב רחוקות זו מזו כשיני הכלב (רש"י, מו"ק י.).
1 [עי' על כך לֵו, 232 I Flora וכו'. לפי דעתו היא המלה הבאה (כנראה שאולה מעבר') במשמ' זו בצורה תובא בסור', ומכאן השאלה בצורה תוב توب לערב'.]
2 [בדפוס: תחומין. וב(ירוש' שביע' ד ד): תוכין, ויש גורסים תובין.]