תְּחוֹלֶלֶת
°, ש"נ, — אשה הרה העומדת ללדת: שמע אב לתחוללת1 שמה למצוא ת[וחל]ת תנותה לו עת ללדת תחת כי נעצרתי מלדת (ינאי, אם כיונה, קרוב' לבראש', זולאי, כט).
1 [לשרה שנאמר עליה: ואל שרה תחוללכם (ישע' נא ב).]
התרצו להשתתף בתחרות הכתיבה (נושאת הפרסים) של פרויקט בן־יהודה? כל הפרטים וטופס ההרשמה כאן.
מאת:
אליעזר בן־יהודה
נחלת הכלל
[?]