תֵּךְ
או *תִּכָּה, מ"ר תִּכִּים, — מקום קִשוּר1: קל הקילו בתפירתה (של המגילה) שאם תפר בה שנים או ג' תכים שהיא כשירה (ירוש' מגילה ב ב).
1 [המלה שאולה מארמ' שבתו"מ תִּכָּא, סור' חֶכְָּא (מ"ר תָכֵּא) במשמע' זו, וכן באשור' תִכַּת, מ"ר תִכּתִֻ, חבל, כבל.]