1 [כל הכתוב קשה הוא, ואין למצוא באור אמתי למלה זו, כל עוד לא נפתרו יתר הסתמות שבמשפטים, שלפי נוסחם בכתוב ובמסרת הנקוד אינם מצטרפים לענין מובן אחד. ומשום כך אין לראות את פרושי המפרשים והמתרגמים אלא כהשערות או כדברי דרוש, כגון השבעים: והם יהיו (εἰσίν) תחתיך (נמוכים לך); ול': ואלה אשר יקרבו (appropinqant) לרגליו ישאו (יקבלו) מתורתו;  הסורי: והנון מדברין  (ז"א נהוגים) תחות עננך, וכעין זה ת"י ותרג' ירושלמי. ואפשר שהָשפעו התרגומים הארמיים משמוש של צורות כגון יהך, יתהך. במק' יהלך, יתהלך בארמ'. חז"ל דרשו את המלה: אלו ת"ח שמכתתים רגליהם מעיר לעיר וממדינה למדינה ללמוד תורה (ב"ב ח.), והפרשנים העברים שחברו אותה עם איש תככים (עי' תכך, הערה), מבארים את הענין (כפרוש רש"י) או ששוקלים אפשריות שונות (עי' בדברי ראב"ע), שאינן מניחות את הדעת. ואין כאן המקום להאריך בבאור הפרשה מרֻבת הקשיים.]