°, תוש"ז, — א) של התכונה:  במצבי הכוכבים ולקיות המאורות וזולת זה מן הדברים התכוניים וכו' (ר"י עראמה, יד אבשלום על משלי ח ו). הפקחות והתבונה לתחולות והמצאות תכוניות (ר"ש וירגה, שבט יהודה, הנובר, 8).  בחלוק השברים התכוניים (יש"ר מקנדיה, ספר אילים, כתב שלישי לזרח). ועוד העתיקו ספר היסודות לאקלידס וכו' ולוחות תכוניות לחכמי פרס וכו' (ר"י דלמדיגו, אגרת אחוז, מלא חפנים, גיגר, 18). ועצה טובה זו יקרה מפז ונכונה היא בכל המדות התכוניות וכו' (ר"י עמדין, מגדל עוז, נוה חכם, חלון צורי, קד:). —  ב) כמו תּוֹכֵן, תּוֹכְנִי, חכם בחכמת התכונה, Astronom; astronome; -er: והטבעי יכחיש התחלות התכוני והנחותיו מצד העיון הטבעי עם היות החוש מסכים לדברי התכוני (אלבו, עקרים ד ב, קעג.). ועם כל אלו הנמנעות הזריות שהתכוני מניח יביא ראיה לדבריו מחלקיות הירחיים והשמשיים שהם מושגים בחוש (שם).  שלא העידה בחדוש הגרמים השמימיים כי אם הדברים השפלים והוא דעת בעלי הסבוב התכוניים (ר"י אברבנאל, בראש' א, באור השמים). ונטייה זו נקראת בפי' התכוניים השמש הגדולה וכו' (דוד גנז, נחמד ונעים, ב מ).