ש"נ, כנ' תְּכוּנָתוֹ, —  מדה, שעור1, Mass; mesure; measure: צורת הבית וּתְכוּנָתוֹ ומוצאיו ומובאיו וכל צורתו וכו' (יחזק' מג יא). מי יתן ידעתי ואמצאהו אבוא עד תְּכוּנָתוֹ (איוב כג ג). —  ובסהמ"א, גם במשמ' מדה מן המדות, המצינת דבר או אדם, סגֻלּה וכד'2,  Eigenschaft; qualité; -ty:  לולי קרת המררה וכו' לא היה הגוף עומד מפני חומת הכבד ולולי חום הכבד היה הגוף נשחת מפני קרת המררה ע"כ נמסך תכונתם זה כנגד זה (אסף הרופא, כ"י 4). כשיש מן הבריאות הנבראות עמך מבעלי חיים מי שזאת תכונתו3 מי הוא אשר יערך לי וכו' (ר"י א"ת, שרשים לריב"ג, שרש בד). וענין שית זונה ונצורת לב תכונת4 זונה מעמיקה בתרמית ונמנעת מהשיג ערמתה שמורה מהתפתות (שם, שרש נצר). אבל איפה האנשים אשר הרגתם בתבור שופט' ח יח הוא שאלה על התכונה5 ובעבור זה היה תשובתם לו באמרם כמוך כמוהם (שם, שרש פו). והגדולה שבטובות אשר הטיב בהם הבורא לעבדיו המדברים אחרי המציאו אותם על תכונת6 הכרתן בהן גמורה והבנתם שלמה היא החכמה וכו' (הוא, חו"ה, הקדמה). הבחינה בברואים היא העיון בפנות העולם ותולדותיהם המחוברות מהם ובתכונת7 חלקי כל מורכב ואופני תועלתו וכו' (שם, הבחינה ג). ותחלת מה שראוי לך שתעלה במחשבתך אל תחלת האדם ואל ראשות הויתו וכו' והוא צאתו מתכונת8 היסודות אל תכונת הצמח ואחר כך יעתק מתכונת הצמח אל תכונת המזון וממנו יעתק אל תכונת הזרע והדם וממנו יעתק אל תכונת החיים ואח"כ יעתק ממנו אל תכונת האדם וכו' (שם שם ה). תחלתם אנשים למדו החומש והמקרא וכו' מבלי הבנת ענין וכו' והם בתכונת8 חמור נושא ספרים (שם, עבודת האלהים ד). ובחר לך מסגולת יסודותיו היכל מתוקן דומה לעולם בשרשיו ותולדותיו ותכונתו9 שם שם ט). שרשי האדם וצורתו ותכונתו10 וסדר חבורו (שם, הבטחון ג). יאמר בלבו אשר יצרני על צורה ותבנית ותכונה11 ומדה מבלי שאר הצורות והתכונות והמדות וכו' (שם שם ד). כאשר תעשה זה וכו' יאור שכלך וכו' ותהיה בתכונת8 סגולת האלהים (שם, חשבון הנפש ד). והפילוסוף אשר לו נתכנו תכונות12 יקבל בהם המעלות המדותיות והמדעיות והמעשיות וכו' (הוא, כוזרי א א). לא שנו תארם ועדים ובגדיהם וכו' אך נשארו בתכונתם13 ממתינים למשה (שם, שם צז). והיו חסידי המלכים הורסין אותם (את הבמות) כדי שלא יגדלו זולתי הבית אשר בחר בו האלהים והתכונה14 אשר צוה בה (שם). ותכונת15 הקרבנות ואיך מקריבים אותם ובאיזה מקום ולאיזה צד ואיך נשחטים וכו' (שם, שם צט). ועל האמת שהבורא יתברך ינהיגם בתכונה16 מהתכונות, קרא אתה התכונה16 ההיא אם תחפוץ טבע או נפש או כח (שם, ה י). ואף הדברים שאינם גשמיים הוא מדמה אותם גשמיים וכו' ויציירם האדם בקולמוסו על תכונת דבר גשמי (הוא, רוח חן ד). ישיג (הדמיון) הגשם במקריו, רוצה לומר במראיו ובתכונותיו ובשיעורו (שם ה). מאמר האיכות הוא בתארך הגוף באחת מתכונותיו הגשמיות או הנפשיות כאמרך הלבן או השחור, הקר, החם, הנגר, החכם, הרופא וכן הארוך והקצר וכו' כשנתכוון בהם לתאר תכונת העצם בתכונתו ותארו (שם י). האבר שמזגו רע בשרש היצירה תכלית ההנהגה המשוה לו שתעמידהו על קצת בריאות ולא שתחזירהו למעולה שבתכונותיו17 (ר"ש א"ת, מו"נ ב לו). מן האיש האחד תלקח ראיה על כל אישי המין ויודע שזה תכונת18 כל איש ממנו, ואשר ארצהו בזה המאמר כי מן התכונה האחת מתכונות הגדות הנביאים תלקח ראיה על כל ההגדות אשר במין ההוא (שם, שם מו). אם כן אמרו לאופנים להם קורא הגלגל באזני היה ללמדנו תכונתם כי לא נזכר להם תכונה19 ולא תאר (שם ג ד). חגורי אזור במתניהם, חגוֹרי בחולם והוא תאר ספר תכונת מלבושיהם הנראים בעיניהם יפים והוא שהיו חגורים במתניהם (רד"ק יחזק' כג טו). והתורה היא תכונת המצוה היאך תעשה (הוא, שרשים, ירה). מעילים הנזכרים הנה אינן כתכונת המעיל הכתוב בתורה, כי זה היה כתכונת הכתונת וכו' (שם, מעל). כל אבריך בתכלית הבריאות וכו' כי גופך על תכונת השלמות נצב (רש"ט פלקירא, המבקש, כד). ההצלחה הראשונה היא בריאות איברי האדם ויופי התכונה (הוא, ראשית חכמה, 6). אנשים רעי התכונה (רלב"ג, איוב, מענה איוב א). כי האהבה תאמר על תכונת נפש קנויה קנין גמור (נתן הרופא, מבחר המאמרים). לפי שעשתה (יעל) לעבודת האל יתברך לא לתכלית אחר ותכונה רעה (ר"י אברבנאל, שופ' ה כד, מנשים באהל). עוד הודיע ענין שני והוא באיזה מקום ובאיזה תכונה הגיעה אליו הנבואה ואמר ושמואל שוכב במטתו ונח על השלם שבתכונות לשמוע הקול ולקבל אותו השפע (הוא, ש"א ג, והנער שמואל משרת). והתכונה (ז"א העמדה) הטבעית השלימה (ביציאת הולד בעת הלדה) הוא יציאתו ע"ד ראשו יציאה שוה וקלה במהירות ושאר התכונות רעות (נרבוני, ארח חיים, בהריון, כ"י ביהמ"ד שכטר). התכונה הטוב להמשגל הוא הנהוג אצל כל בני אדם והשכיבה עם האשה והיא מושכבת על הגב וכו' ושאר התכונות עם שהם בלתי נאותות הם רעות (שם, בחליי האמה). אחר כך אמר בנת לרעי מרחוק וזהו תכונת הנפש והוא מן האיכות (אמו"ר לראב"ד א א). —  °ותכונה, במשמ' חכמת הכוכבים, חכמת הגלגלים20,  stronomie; astronomie; -y,  ובצרופים, °חכמת התכונה, °בעלי התכונה, °חכמי התכונה וכד': חכמת התכונה והנמשך אליה מחכמת הטבע (דונש בן תמים, פי' ס' יצירה, כ). וכבר בארנו זה ושמנו לו תמונה בספרנו אשר חברנו בתכונה וכו' הא' בחכמת תכונת הגלגל וכו' שם, לב. וזהו המלך החכם בחכמת התכונה והמספר יותר מכל המלכים אשר מלכו ברומה לפניו והוא עשה חשבון עבור השנים לנוצרים וליונים (יוסיפון טו). וכאשר תרחיק המחשבה שהארץ כדורית ושהיא חלק אחד ממאה וששים ושש מעגול השמש, וכל מה שיש במופתי התכונה וכו' (ר"י א"ת, כוזרי ג מט). לא היתה חכמת התכונה בזמנו כמו שהיא היום (ר"ש א"ת מו"נ ב יט). שזה כלו לא יתחייב בעל התכונה21 שאין כוונתו שיגיד לך צורת מציאות הגלגלים וכו' (שם שם כד). וחכמי התכונה יקראו אותה בשם גלגל משוה היום (ר"י ישראלי, יסוד עולם ב א, כ:). שעשה מעשיו על פי התכונה המערכיית שבקש לו שעה כפי מערכת ככבי השמים וכסיליהם (רשב"ץ דוראן, מגלת ספר קע, ה: תפארת ישראל). כמו שיעלה אדם מכל מה שישיג מחכמת התשבורת אל כל מה שישיג בחכמת התכונה (אמו"ר לראב"ד א ז). עצמי השמים רבים יודעים זה בעלי חכמת התכונה (שם שם ח). —  °ובמשמ' מערכת הכוכבים, גלגל השמים: אבל היא עומדת באמצע התכונה (ראב"ח, צורת הארץ, ד.). תמורת מה שראויה להמצא לצורת התכונות השטוח (שם, ב:)22. —  °ובמשמ' חכמת המדידה, הנדסה22: אחרי כן בשנה שנית יעתיקו מן הלימוד הזה אל הדקדוק והשיר וכו' אחרי כן בשנה החמישית לחכמת התכונה והמדות אחרי כן בשנה ששית לחכמת הכוכבים (ר"י חריזי, מוסרי הפלוסופ' א יא). —  ואמרו פיטנים ומשוררים: תכונתי לו לבדיו תתי בהתיצבי נגדיו (רסע"ג, אזהרות, סדור רסע"ג, קצ). המשכיל בהם (במאורות) ידום כי לא יבוא עד תכונות צבאותם (בחיי, בקשה, חו"ה). הזמנים לא יתארו לך תחלה והדורות לא ישיגו לך תכונֹת תכלה (שם). אשר נקרא שמו (של יקותיאל) על התכונה וכמעט אבדה מאין דרישה (רשב"ג, הצפור או דרור, ביאליק-רבניצקי א, 42). ואחור וקדם צר, ותחת ורום יצר, לימין ולשמאל חק, ואלה תכונותיו (רמב"ע, בשם אל, ברודי א, רמא). ומי הוא אשר בא עד תכונת יצֻרותיו (שם). לך ידי לך רגלי וממך היא תכונתי (ראב"ע, לך אלי, כהנא א, 204). אל תכונתך נכספו אנשים בם שכינתך ומקומך מבקשים (הוא, אל תכונתך, איגר, 74).