תְּכִיפוּת
°, תְּכִיפוּת, ש"נ, — תכונת הדבר התכוף, סמיכות, ביאת דבר אחרי דבר1: זכור לי ברחמיך המעצבות והמקרים שאפפוני ומצאומי בעולם ותשים עדיך רוב תכיפות אלו המצרים שתכפוני בחיי (ר' הלל מוירונא, ציון ג, לא.). ואמר שאחר שהיה נץ מיד בא לידי ענבים והוא מורה על התכיפות (ר"ש אלמוני, פתר' חלומ', מח.).
1 [בצדק מציע קלצקין באוצר המֻנחים ליחד מלה זו, ע"פ שמוש תה"פ תֵּכֶף, לזמן, כמו סמיכות, ואלו רציפות למקום.]