1 [כמעט כל התרגומים והפרשנים ראו בתכיים כמו בקופים מין בעלי חיים, אלא שנחלקו בזהוים. וולג', ת"י, הסורי, וכמה פרשנים עברים, שהלכו אחרי ת"י, ראו בתכיים טוסים (pavo), וכן השתמשו במלה כמה סופרים בסהמ"א, ולפרוש זה נסה גם (יעקבביץ, לשוננו ט, 200) להביא סמך משפות הדיות. ואלו (ר"י הדסי, אשכול הכפר סוף סי' מד וכו') פרש בה "מיני חיות אדמה והולכים בארבע רגליים ופעמים בזוקף ורום קומה ויושב כמו בן אדם ובעת מאכלו מטהר כל אוכל וחותכו ובולעו" וכו'. ואחרוני הסופרים ראו בו את מיני ה-psittacus (Papagei; perroquet; parrot) , וכן השמוש בחיים היום. וכן כתב בעל (תולדות החיים, קנט): התוכי מינים אחדים נכללים בשם זה ונכרים באותותם אשר נוצות ראשם תקועות להפך נוטות בקציהן אל עבר החרטום וכו'. ואמנם מן החדשים היו שראו בתוכיים תרנגולים, וכן קֶהלר במלונו, ואין כל אלה מסתברים. ואולם השבעים בתרגומם תרגמו שנהבים וקופים ותוכייםλίϑων  τοϱευτῶν  ϰαὶ  πελεϰητῶν כלומר בקרוב: אבנים חרוטות וחצובות בגרזן. ואכן יש להודות, כי אחר מנית זהב וכסף ושנהבים, וכנמוק לפסוק כא (וכל כלי בית יער הלבנון זהב סגור אין כסף לא נחשב וכו' למאומה) אין מקום להזכיר בעלי חיים אלא רק חמרים יקרים ככסף וזהב ושנהבים, ובכוון זה יש לבקש את פרוש המלים. ולא מן הנמנע הוא, שהתרגום הארמי טויסין (הבא גם ביחזק' כז יה במק' הובנים!) נולד מן טיסברא וכד' במשמ' אוצר, אוצרות, ביונ' ϑησαυϱός, שהובן במשמ' טַוַּס ברא, טַוַּס בַּר, וצ"ע.]

2 [כלו' לטוסים.]

3 [הדברים נאמרו על פי הנאמר בקלילה ודימנה, כמובא לעיל.]