תכף
*1, ממנו *תְּכִיפָה, °תְּכִיפוּת, *תָּכַף, *תָּכֵף.
1 [שרש זה אינו בא כך ביתר השפות השמיות אלא בעבר' וארמ' של חז"ל בלבד, ויש שרואים בו התפתחות מן תקף, ואינו מסתבר. קרוב הוא יותר להניח, כי נולדו הפעל והשרש מתה"פ תָּכֵף, (עי' שם), שעקרו מן אכף. אתפע' את(א)כף, במשמ' נלחץ זה לזה.]