1, ש"נ, — צמר מצֻבע צבע שבלולים סגֹל, violette Purpurwolle; laine de pourpre violet; violet purple wool: וזאת התרומה וכו' וּתְכֵלֶת וארגמן ותולעת שני ועזים (שמות כה ג-ד). ואת המשכן תעשה עשר יריעת שש משזר וּתְכֵלֶת וארגמן ותלעת שני וכו' (שם כו א). ועשית ללאת תְּכֵלֶת על שפת היריעה האחת (שם שם ד). ועשית פרכת תְּכֵלֶת וארגמן ותולעת שני (שם שם לא). מסך עשרים אמה תְּכֵלֶת וארגמן וכו' (שם כז יו). וירכסו את החשן מטבעתו אל טבעת האפוד בפתיל תְּכֵלֶת להיות על חשב האפוד (שם כח כח). ועשית את מעיל האפוד כליל תְּכֵלֶת (שם שם לא). ופרשו בגד כליל תְּכֵלֶת מלמעלה (במד' ד ו). ונתנו על ציצת הכנף פתיל תְּכֵלֶת (שם יה לח). תְּכֵלֶת וארגמן לבושם (של הפסילים) (ירמ' י ט). לבשי תְכֵלֶת פחות וסגנים (יחזק' כג ו). המה רכליך במכללים בגלומי תְכֵלֶת ורקמה ובגנזי ברומים (יחזק' כז כד). חור כרפס וּתְכֵלֶת אחוז בחבלי בוץ וארגמן (אסתר א ו). בלבוש מלכות תְּכֵלֶת וחור (שם ח יה). לעשות בזהב ובכסף ובנחשת ובברזל ובארגון וכרמיל וּתְכֵלֶת (דהי"ב ב ו). — ובתו"מ: מאימתי קורין את שמע בשחרית, משיכיר בין תכלת2 ללבן, ר' אליעזר אומר בין תכלת לכרתי (ברכ' א ב). כותב אדם תפלין ומזוזות לעצמו וטווה על יריכו תכלת לציציתו (מו"ק ג ד). התכלת אינה מעכבת את הלבן, והלבן אינו מעכב את התכלת (מנח' ד א). אף צמרו לתכלת (קנין ג ו). שהתכלת דומה לים (ירוש' ברכ' א ה). חזר וראה גדוד מלאכים שלובשים לבוש דומה לים, אמר לו זו היא תכלת (פסיק' רב', מתן תורה, מא"ש, צח:). — ואמר הפיטן: זוהר, רמונים בשולי תכלתו (ר' משולם בר קלונימוס' אשוחח נפלאותיך, עבודת יוה"כ, Elbogen, Stud, עמ' 129). — ואמר המשורר: לחיו כארגמן וכתכלת. שערו ושפתותיו כמו שנים (רמב"ע, ענק ד, ברודי, שנא). — °ובמשמ' שחרות, שחור: חלפו שערות תכלת 3 בפשתי עץ בראשי ואחריש כמפתה (ר"ש הנגיד, בן קהלת, אברמסון, 73). — ומשמשת המלה היום כשם לצבע השמים, blau; bleu; blue, וגם בצרופים: תכלת השמים, תכלת-לבן, עיני תכלת וכו'.
1 [המלה, הבאה גם בארמ' שבתו"מ בצורה תכילתא, בסור' תָּכְלְתָא, מצויה היא גם באשור' תַכִלְתֻ, ואין לגזר אותה משרש עברי דוקא. ואף אפשר, שמוצא המלה הוא מן האשור', שאין ח נשמעת בה, ועל כן הצורה תַכִלְתֻ יכולה לבוא בה במק' תַכְחִלְתֻ מן כחל, כלו' חמר צבע המצבע בגון כחֹל, ז"א כהה, וצ"ע; לדעת רבים היום הכונה לאריג מצֻבע במיץ שהוצא מבלוטי שבלול ממין murex, שצבעו סגֹל כהה, עד חום. בהלכה נחלקו בכך מה תכלת זו המשמשת בפתילי הבגד לציציות, והשוה, למשל, את ספרו של הרב גרשון חנוך מאיזביצא, עין התכלת (הוצאה חדשה ניו-יורק תשי"ב) ואת המובא שם באריכות, ועי' בנאמר באנציקלופדיה המקראית ערך ארגמן ובהערות שאחר זו.]
2 [ופרש רש"י בבבלי ט:: ירוק הוא וקרוב לצבע כרתי שקורין פורי"ש (poireau), ועי' ביתר הפרושים כאן ובמקומות אחרים.]
3 [על מקום זה העיר את העורך ד"ר דב ירדן. השוה דברי ראב"ע, שמות כה ד: ותכלת אמר יפת שהוא כדמות שחרות כי הוא תכלית כל הצבעים והכל ישובו אליו והוא לא ישוב במעשה אדם לעולם. ובפרושו הקצר כותב ראב"ע: ותכלת היא עין קרובה לשחרות וכו' ויתכן שנקרא כן בעבור שזאת העין תכלית כל העינים כי אין אחריה, כי הלובן תחלה ע"כ; ואפשר שהשפיע זכר הכתוב באיוב כו י: עד תכלית אור עם חשך.]