פ"י, תֹּכֵן, — מדד ובדק מה שבתוך דבר,  messen, prüfen; mésurer, éxaminer; to measure, examine:  כל דרכי איש זך בעיניו וְתֹכֵן רוחות יי' (משלי יו ב). כל דרך איש ישר1 בעיניו וְתֹכֵן לבות יי' (שם כא ב). כי תאמר חן לא ידענו זה הלא תֹכֵן לבות הוא יבין ונצר נפשך הוא ידע וכו' (שם כד יב).2 — °ובמשמ' הכין תכונה ואוצרות3: שאין לו שדות וכרמים לִתְכֹּן (ולנשטין, Unpublished Piyyutim, 31). — ועי' תּוֹכֵן.

— נִפ', נִתְכְּנוּ, יִתָּכֵן, יִתָּכְנוּ, יִתָּכֵנוּ, — שתכנו ומדדו אותו, שמדדו ובחנו אותו: כי אל דעות יי' ולא4 נִתְכְּנוּ עלילות (ש"א ב ג). — ודרך פל' יתכן, אפשר למדד ולשער דרכו,  zu ermessen sein; être estimable; to be measurable:  ואמרתם לא יִתָּכֵן דרך אדני שמעו נא בית ישראל הדרכי לא יִתָּכֵן הלא דרכיכם לא יִתָּכֵנוּ5 (יחזק' יח כה, וכעין זה שם שם כט). ואמרו בני עמך לא יִתָּכֵן דרך אדני והמה דרכם לא יִתָּכֵן (שם לג יז, וכן שם שם כ). — ובסהמ"א, °יִתָּכֵן לעשות וכד', במשמ' אפשר, נתן לעשות6,  es ist möglich; il se pout faire; it is possible, בפרט בשלילה או בשאלה, °היתכן וכד': והרי נתברר לנו כי לא יתכן לנותן מתנה לחבירו מטבע כסף בשטר (גניזת מצרים, 291). ולא יתכן לנו לפרשה בלתי כך (דונש, תשו' על רסע"ג 1). אבל שיהא רודם כמו פחם לא יתכן לעולם וכו' (שם 56). ואם לא ימצאו סמיכתן תתכן לפי שדרך הקרוי והסמוך יעבר וכו' (שם 104). כי לא יתכן לך אז עשות טוב ורע ולא יועילך תשובה ממשובה (ר' בחיי, נפשי עז תדרכי, תוכחה). וחמת מים, כלי, ויתכן להיותו מעור או מעץ (ראב"ע, בראש' כא יד). ויתכן שנתן לה (אברהם להגר) כסף וזהב ולא פי' הכתוב (שם). ויתכן להיות פירוש אנכי עומד בין יי' אחר מעמד הר סיני (הוא, דבר' ה ה). ויש להשיב כי יתכן היות גזרה א' וטעם א' וכו' ואם בא מערער לומר יתכן היות וישר אל מלאך מהפעלים הכפולים וכו' (הוא, שפת יתר, 14). ואם יארע בהם שום הפסד לא תתכן לנו מצוה ממצות האיברים (ר"י א"ת, חו"ה, הקדמ'). כי כאשר יהיה כן ולא יבדיל ביניהם טעם יתכן להבליע הראשונה וכו' (הוא, הרקמה לריב"ג כב). כי יתכן בעיני להבליע הנון וכו' כי יתכן אצלי הבלעת הצדי בזין וכו' ואמרתי שיתכן מבלי שאגזור בו וכו' (שם). ותתכן תנועת המתנועע ברקות ההוא וכו' (ר"ש א"ת, מו"נ א עג). ויתכן שיהיו אלה בשרש נאה וכו' (רד"ק, שרשים, אוה). ויתכן שהמם לשמוש וכו' (הוא, מכלול, ליק, ג.). וראה שזה לא יתכן  בשום פנים (ר"י ישראלי, יסוד עולם ג ט, מז.). — ואף °נִתְכָּן, באותה משמ', מסֻגל: ופירש וכו' בריחיה וכו' שבורחין ממנה ואלו נתכן מה שאמר היה לנו לעשות בורחים ובריחים אחת (תשו' דונש על רסע"ג 11). והנתכן לומר בפירושו וכו' (שם 139). אז תהי נתכנת לדעת קשט אמרי אמת וכו' (ראב"ע, פתיחת פרושו לקהלת). והחכם רבינו לוי ג"ע אמר שזה היה נתכן כאשר אם היה עליו ראיה וכו' (ר"א קראי, גן עדן, טמאה וטהרה, טמאת מת ד, קכג.). — ואמרו פיטנים ומשוררים: יום אשר לא יתכנו בו תנואות ולא יריבו כבירים בכוח הזרוע (מנחם בן סרוק, אדני בן אדני, שעה"ש, 3). ותכנית המשכן ולחם הנתכן ושמן המתכן למשתה ולמאורים (רשב"ג, שמר לבי מענה, ביאליק-רבניצקי ב, 139). ואז נתכנו אשיות יצירות בעולמו בעצם מרוצתו וכח תנודותיו (רמב"ע, בשם אל, ברודי, רלט). אל מעשיו תמיד נתכנים (ראב"ע, אותות אל, איגר, 106).

— פִע', תִּכֵּן, —  כמו תָּכַן: מי מדד בשעלו מים ושמים בזרת תִּכֵּן וכו' מי תִּכֵּן את רוח ה' ואיש עצתו יודיענו (ישע' מ יב-יג). נמוגים ארץ וכל ישביה, אנכי תִּכַּנְתִּי עמודיה סלה (תהל' עה ד). לעשות לרוח משקל ומים תִּכֵּן במדה (איוב כח כה). — ובמגלות מדבר יהודה: וכול הנדבים לאמתו יביאו כול דעתם וכוחם והונם ביחד אל לברר דעתם באמת חוקי אל וכוחם לתכן כתום דרכיו וכול הונם כעצת צדקו (סרך היחד 1, שו' 11-13). [וכול יוש]ביהם הכינותה בחוכמתכה וכל אשר בם תכנתה לרצונכ[ה] (מגלת ההודיות 1 14-15, ליכט, 59). — ואמר בן-סירא: כברא אל מעשיו מראש וכו' תכן לעולם מעשיהם וממשלתם לדורותם (ב"ס יו כו-כז, סגל, קב). ג[בורת חכמ]תו תכן, אחד הוא מעולם (שם מ"ב כא, שם, רפח). — ובסהמ"א, במליצת הכתוב, גם במשמ' כונן ויסד: אם החכמה היא המיסדת את הבית והמתכנת את מעמדו וכו' (ראב"ח, הגיון הנפש, יח.)7. — ואמרו פיטנים ומשוררים8: אדון מקדם תכנו (את חדש ניסן) ראש (ר"א קליר, אדון מקדם תכנו, קרוב' לפרש' החדש). ולא זכרת תקף תלתלי תאר אשר תכנת לתמימיך (הוא, איכה אצת באפך, קינ' לת"ב). שער התיכון בתרשיש תתכן (יוסף בן אביתור, שער האיתון, סלוק, שעה"ש, 13). תתכן ישראל ויהודה שוחחי פעלה (הוא, תתכן ישראל, שם, 14). ולך נתכנו עללות ואתך לא תכנו וכו' יצר עולם תמורות כחשיכה כאורה ובו תכנת צורות בלי ערך לך צורה (יצחק בן גיאת, יה כל, מעמד, שם 17). דק וצבאיו תכן גלגל עגל מעשה כן וצבא במרום שכן וכו' (רשב"ג, מי כמוך שוכן, ביאליק-רבניצקי ב, 131). ונשך לא תתכן להשים על מסכן (הוא, שמר לבי מענה, שם, 147). שתי ידיו (של הנדיב) שתי צרות מקנאות וזאת תיטיב והשנית תתכן (ר"י חריזי, נדיב הלב, שעה"ש, 195).

— פֻע', במקרא רק בינ' מְתֻכָּן — מנוי ושקול במתכנתו, abgewogen; pesé; weighed: ונתנו את הכסף הַמְתֻכָּן על יד עשי המלאכה וכו' (מ"ב יב יב). — ובסהמ"א: שהקב"ה ברא את עולמו במדידה ושיעור מתוכן ושקול (ראב"ח, המשיחה והתשבורת, הקדמה, מק"נ, 2). — ואמר הפיטן: ותבנית המשכן ולחם הנתכן ושמן המתכן למשחה ולמאורים (רשב"ג, שמר לבי מענה, ביאליק-רבניצקי ב, 139). — °ובמשמ' מתֹאר בתכונה מן התכונות: והשר ההוא איש מתואר בתוארי השרים ומתוכן בתכונת הפרישות וכו' (ר' הלל מוירונא, תגמולי הנפש ב ב, כג.). — °ובזמן עבר: תכן בלתת וצבור ונגרס בלי חסרון (מאיר בר יצחק, אור יום הנץ, מעריב ב' פסח).

— הִפע', °הִתְכִּין, — כמו פִע': טעם לו התכין והיבין והחכים בעת כי ריבה לו בטהורים ומיעט לו בטמאים (ינאי, אז רז נרמז, קרוב' לבראש', זולאי, ד). מונים חושבים להעלילו נוסדו יחד למולו התכינו9 עלילות מעללו הבה נתחכמה לו (מנחם ברבי מכיר, אין מושיע, זולת לשבת ב' חנכה). שמיני פיס בו להתכן לטבוח טבח והכן (דניאל בר יעקב, שמיני אשפוך, מעריב ליל שמיני עצרת).

— הָפע', °הָתְכַּן, — כמו פִע': הכלים המשֻבחים כתמים מצחצחים אחד אחד לעבודתו התכן הגבירן וכו' (משה ברבי בנימין, מתני אחזו, שחר' יוה"כ, מחז' איטל' ב, עט:). — ובינ' °מותכן, במשמ' מתֹאר בתכונה זו או זו: כל דבר כמו שהוא או חם או קר אם יש שם שום כלי כמו מוחש או חוש הוא מותכן אל כליו (ר"י בר שמואל איש פיסא, מנחת קנאות, קופמן, 59). וע' פֻע'.