תכן
1, ממנו °מַתְכֹּנָה, מַתְכֹּנֶת, תְּכוּנָה, תָּכַן, תֹּכֶן, א. תָּכְנִית.
1 [שרש תכן זה ענינו לשון מדה ומספר, וטעות בידי פרשנים ומלונאים המחברים אותו עם כון (כלשון נכונות) או עם תקן, ועי' בהערות לפעל תָּכַן; ואמנם אפשר שנולד השרש כהרחבה מן תוך במשמ' קבע מה שבתוך דבר, והוא תכנו של דבר. ועי' תָּכַן, א. תָּכְנִית.]