תכם

ש"ז, —  חלק מגופו של האדם1:  ותהי לכאיב אנוש ונגע נמאר בתכמי עבדכה להכש[יל רוח] ולהתם כוח (מגי' ההודי' 5 28-29, ליכט, 106). וירועו כול אושי מבניתי ועצמי יתפרדו ותכמי עלו כאוניה בזעף חרישית (שם 7 4-5, שם, 121). [ולעשות] הטוב בעיניך [וכל רוח עול] לתם בתכמי כי רוח בשר [אין ל] עבדך (שם 17 24-25, שם, 211).  ואז יברר אל באמתו כול מעשי גבר וזקק לו מבני איש להתם כול רוח עולה מתכמו2 בשרו לטהרו ברוח קודש מכול עלילות רשעה (סרך היחד 4, שו' 20).  ]אים בתכמי בש[ר כך במקור המודפס — הערת פב"י (Qumran Cave I, 139).



1 [עי' בהערתו של ליכט, מגי' ההודי' עמ' 106.]

2 [צ"ל מתכמי.]

חיפוש במילון: