1 , ת"ז ובנקד' תַּמָּתִי — תמים נפש, ישר,  schlicht; redlich; plain, brave; plain, righteous: ויעקב איש תָּם ישב אהלים (בראש' כה כז). לירות במסתרים תָּם (תהל' סד ה). אנשי דמים ישנאו תָּם וישרים יבקשו נפשו (משלי כט י). והיה האיש ההוא (איוב) תָּם וישר וירא אלהים וסר מרע (איוב א א). הן אל לא ימאס תָּם ולא יחזיק ביד מרעים (שם ח כ). אם אצדק פי ירשיעני תָּם אני ויעקשני, תָּם אני לא אדע נפשי אמאס חיי, אחת היא על כן אמרתי תָּם ורשע הוא מכלה (שם ט כ-כב). פתחי לי אחתי רעיתי יונתי תַמָּתִי2 (שה"ש ה ב). אחת היא יונתי תַּמָּתִי (שם ו ט)3. — ובתו"מ ביחוד * שור תם, שלא נודעה בו תכונה רעה, שנגח והזיק רק פעם או פעמים, בנגוד לשור מועד שנגח שלש פעמים והועד בבעליו: ה' תמין וה' מועדין וכו' מה בין תם למועד, אלא שהתם משלם חצי נזק מגופו ומועד משלם נזק שלם מן העליה (ב"ק א ד). איזהו תם ואיזהו מועד, מועד כל שהעידו בו שלשה ימים, ותם משיחזור בו שלשה ימים, דברי ר' יהודה, ר' מאיר עומד מועד שהעידו בו ג' פעמים ותם כל שיחו התינוקות שמשמשין בו ואינו נוגח (שם ב ד). שני שוורין תמים שחבלו זה את זה וכו' (שם ג ח). אימתי הוא תם משיחזור בו שלושה ימי שבתות (שם ד ב). שור שנגח את האדם ומת, מועד משלם כופר ותם פטור מהכופר (שם שם ה). —      * ובשמושים אחרים, גם במשמ' לא מחֻכם, לא פקח ביותר: ארבעה בנים הם, אחד חכם ואחד רשע ואחד תם4 ואחד שאינו יודע לשאול וכו' תם מה הוא אומר מה זאת, ואמרת אליו בחוזק יד הוציאנו יי' ממצרים מבית עבדים (מכיל' בא יח). מה היונה הזאת תמה כך ישראל נאים בהילוכן כשהן עולין לפעמי רגלים (מד"ר שה"ש, הנך יפה). אפילו תמה שבתמות יודעת לפשוט וולבוש ואת אמרת פשטתי את כתנתי איככה אלבשנה (ר' יוחנן שם, פשטתי). — * ולקיחה תמה: ולקחתם לכם, בלקיחה תמה, שלא תהיה גוזל ועומד בו ונמצא סניגורו קטיגורו (תנח' ויק' אמור יח)4. —ובסהמ"א, תָּמָּה, ככנוי לכנסת ישראל5 : מיתמך6 הצור תמים נתאוויתה שני תמים (ינאי, קרוב' ויקרא כב זולאי, קסד). אמצת עשור לכפור תמה (משלם בן קלונימוס, אמצת עשור, קרוב' ליוהכ"פ). — °וככנוי ליעקב אבינו: עוד יזכור לנו אהבת איתן אדוננו, ובבן הנעקד ישבית מדיננו, ובזכות התם יוציא איום לצדק דיננו (תפלה של ימים נוראים).



1 [אעפ"י שאין תם בעיקר אלא שלם, כמו תמים, אין תם משמש במקרא אלא בהשאלה לתכונת הנפש, ולא במשמ' גופנית.]

2 [במד"ר שה"ש, אני ישנה, נדרשה מלה זו כאלו כונתה תאומתי (י' עמ' 7636), ואפשר היה לראות בכך אף את כונת הכתוב, על יד אֲחֹתִי, אלא שהנאמר ב (שה"ש ו ט) אַחַת היא יונתי תּמָּתִי, מקרב את הרעיון שאין גם אחתי רעיתי יונתי תמתי כלל לשון אחותי אלא אֲחַתִּי, כלומר יחידתי, וצ"ע.]

3 [ב (תהל' לז לז), שמר תָּם וראה יָשָׁר כי אחרית לאיש שלום, הכונה, כדעת רבים, כאילו נֻקד: שמר תֹּם וראה יֹשֶׁר, ועי' גם בהערת המחבר בערך מִשְׁכַב, עמ' 3282.]

4 [ב (ירוש' פסח' יד" טיפש, וכן ב (ילק"ש שמות רכה).]

הערת השוליים מספר 5 חסרה, או לא מוספרה נכון! [וב (סוכה לז.): ואמר רבה לא לינקיט אישין הושענא בסידרא דבעינא לקיחה תמה.]

5 [ע"פ הכתוב (שה"ש ה ב).]

6 [כלו' מכנסת ישראל, ואין להניח כאן ש"ע תַּמָּה במשמ' תֹּם ויֹשֶׁר.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים