ש"ז, סמי' מִשְׁכַּב, בכנ' מִשְׁכָּבִי, מִשְׁכָּבְךָ, מִשְׁכָּבֶךָ, מִשְׁכָּבֵךְ, מִשְׁכַּבְכֶם, מִשְׁכָּבוֹ, מִשְׁכָּבָהּ, מִשְׁכָּבָם, מ"ר סמ' מִשְׁכְּבֵי, בכנ' מִשְׁכְּבוֹתָם, —  א) שה"פ מן שָׁכַב, כמו שְׁכִיבָה:  ובאו (הצפרדעים) בביתך ובחדר מִשְׁכָּבְךָ ועל מטתך (שמות ז כח).  והוא שכב על מטתו בחדר מִשְׁכָּבוֹ (ש"ב ד ז).  כי אלישע הנביא אשר בישראל יגיד למלך ישראל את הדברים אשר תדבר בחדר מִשְׁכָּבֶךָ (מ"ב ו יב).  ובחדרי מִשְׁכָּבְךָ אל תקלל עשיר (קהל' י כ).  והוא שכב את מִשְׁכַּב הצהרים (ש"ב ד ה). —  מִשְׁכַּב זָכָר, שכיבה עם זכר, הִזְדַּוְּגוּת עם זכר:  וכל הטף בנשים אשר לא ידעו מִשְׁכַּב זכר החיו לכם (במד' לא יח).  וכל אשה ידעת מִשְׁכַּב זכר תחרימו (שפט' כא יא). —  מִשְׁכַּב דּוֹדִים, שְׁכִיבָה של הִזְדַּוְּגוּת זכר ונקבה:  ויבאו אליה בני בבל לְמִשְׁכַּב דדים ויטמאו אותה בתזנותם (יחזק' כג יז). —  מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה, כמו ששֹׁכֵב זכר עם אשה:  ואת זכר לא תשכב במקור נדפס 'תשבכ' מִשְׁכְּבֵי אשה תועבה הוא (ויקר' יח כב). —  *מִשְׁכַּב זְכוּר, עי' זְכוּר. —  ב) דָּבָר שאדם שֹׁכֵב עליו, Lager; couche; bed:  כי עלית מִשְׁכְּבֵי אביך (בראש' מט ד).  כל הַמִּשְׁכָּב אשר ישכב עליו הזב יטמא (ויקר' יה ד).  כל הַמִּשְׁכָּב אשר תשכב עליו כל ימי זובה כְּמִשְׁכַּב נדתה יהיה לה (שם כו).  אנשים רשעים הרגו את איש צדיק בביתו על מִשְׁכָּבוֹ (ש"ב ד יא).  ויקם דוד מעל מִשְׁכָּבוֹ ויתהלך על גג בית המלך (שם יא ב).  ויצא בערב לשכב בְּמִשְׁכָּבוֹ עם עבדי אדניו (שם יג).  שכב על מִשְׁכָּבְךּ והתחל (שם יג ה).  מִשְׁכָּב וספות וכו' הגישו לדוד (שם יז כח-כט).  וישתחו המלך על הַמִּשְׁכָּב (מ"א א מז).  כי יילילו על מִשְׁכְּבוֹתָם (הוש' ז יד).  הוי חשבי און ופעלי רע על מִשְׁכְּבוֹתָם (מיכ' ב א).  הרחבת מִשְׁכָּבֵךְ ותכרת לך מהם אהבת מִשְׁכָּבָם יד חזית (ישע' נז ח).  על מִשְׁכָּבִי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי (שה"ש ג א).  און יחשב על מִשְׁכָּבוֹ (תהל' לו ה).  יי' יסעדנו על ערש דוי כל מִשְׁכָּבוֹ הפכת בחליו (שם מא ד).  יעלזו חסידים בכבוד ירננו על מִשְׁכְּבוֹתָם (שם קמט ה).  נפתי מִשְׁכָּבִי מר אהלים וקנמון (משלי ז יז).  אם אין לך לשלם למה יקח מִשְׁכָּבְךָ מתחתיך (שם כב כז).  כי אמרתי תנחמני ערשי ישא בשיחי מִשְׁכָּבִי (איוב ז יג).  והוכח במכאוב על מִשְׁכָּבוֹ וריב עצמיו אתן (שם לג יט). —  נָפַל לְמִשְׁכָּב, נחלה:  וכי יריבן אנשים והכה איש את רעהו באבן או באגרף ולא ימות ונפל לְמִשְׁכָּב אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו ונקה המכה (שמות כא יח-יט). —  ומִשְׁכָּב של אדם מת, קֶבר:  בתוך חללים נתנו מִשְׁכָּב לה בכל המונה סביבותיו קברתה (יחזק' לב כה).  כי מפני הרעה נאסף הצדיק יבוא שלום ינוחו על מִשְׁכְּבוֹתָם1 הלך נכחו (ישע' נז א-ב). —  ובתו"מ, במשמ' הדבר שאדם שֹׁכֵב עליו:  האוכלים והמשקים וכלי חרס הפתוחים טמאים אבל המשכבות והמושבות וכלי חרס המוקפין צמיד פתיל טהורים (טהר' ז ה).  ומה היא מטמאה משכבות ומושבות אוכלין ומשקין וכלי חרס (נדה ו.). —  ובסהמ"א:  פשפש רמש הוא ויש לו דם הרבה ומצוי במשכבות (ערוך, ערך פשפש). —  ובהלכות טֻמאה, ביחוד מה ששוכב עליו הטמא:  והכותים מטמאין משכב התחתון כעליון מפני שהן בועלי נדות (תוספת' נדה ה א).  למעלה מהן בועל נדה שהוא מטמא משכב תחתון כעליון וכו' למעלה מן המרכב משכב ששוה מגעו למשאו למעלה מן המשכב הזב שהזב עושה משכב ואין משכב עושה משכב (כלים א ג). —  ובענין שכיבה עם אשה:  שהפך (דוד) משכבו של לילה למשכבו של יום ונתעלמה ממנו הלכה אבר קטן יש באדם משביעו רעב ומרעיבו שבע (רב יהודה, סנה' קז.). —  ואמר המשורר:  לכן אלה יהיו לך לאויבים, מאכל חם מרחץ גם משכבים, עם נשים כי כלם מעציבים, כי דם עם האדֻמה מתערבים (ראב"ע, שמעו נא). —  וכנוי לאותו מקום:  אי זהו זכר שיש בו שני משכבות הוי אומר זה אנדרוגינוס (יבמ' פג:).  מגיד לך הכתוב ששני משכבות באשה (סנה' נד.). —  ומצוי גם בסהמ"א:  כי שתי משכבות יש לאשה וכו' הערוה הטבעית למשכב בשם גל והערוה הבלתי טבעית כי אם לפעמים ולתאבון מהמתפרצים בשם מעין חתום (ר"י דון יחייא, שה"ש ד יב). —  וכנוי להקבר:  במותו כיצד (מכבד אדם את אביו) היה אומר דבר שמועה מפיו לא יאמר כך אמר אבא אלא כך אמר אבא מרי הריני כפרת משכבו (קדוש' ל:). —  והשתמשו בו על המצבות:  [מ]שכב רבי ברוך וכו' בן רבי יונה נוח נפש ינוח נפשו (על) משכבו בשלום (מצבה מברינדיזי, Ascoli Inscricioni N. 23).  נוח נפש שלום על משכבו (שם, N.17). —  ובנסח תפלה:  יבוא שלום וינוח על משכבו יבא שלום וינוח על קבורתו יבא שלום וינוח על מנוחתו (תפל' צדוק הדין, הצור תמים, כ"י, בסדר רע"ג סי' קנו).  בעל הרחמים יסתירהו בסתר כנפיו לעולמים ויצרור בצרור החיים את נשמתו ה' הוא נחלתו וינוח בשלום על משכבו ונאמר אמן (תפ' אל מלא רחמים).