1 [גם צורת המלה וגם משמעותה המדֻיקת לא נתבררו כל צרכן. במק' תמוז או תימוז שבנסחאות התוספתא בא בבבלי (בכורות מד.) תמור (שנתפרש שם: שתמו זיפין), וברש"י שם: תזמיין, רגמ"ה וערוך:  תימין או תימן, ואולי נשתבשה כאן מלה יונית.  ועי' Preuss, Medizin ע' 306, ובהערתו של ב. גיגר בתוספת הערוך, ערך תימן.]