תְּמוּנָה

1, פ"נ, תְּמוּנַת, תְּמֻנַת, תְּמוּנָתֶךָ,— דמות, צורה, פסל Gestalt, Abbild: figure, image: לא תעשה לך פסל וכל תְּמוּנָה2 אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת וכו' (שמות כ ד). קול דברים את שמעים וּתְמוּנָה אינכם ראים זולתי קול (דבר' ד יב). כי לא ראיתם כל תְּמוּנָה ביום דבר יי' אליכם בחרב (שם שם יה). פן תשחתון ועשיתם לכם פסל תְּמוּנַת כל סמל (שם שם יו). פסל תְּמוּנַת כל אשר צוך יי' אלהיך (שם שם כג). יעמד ולא אכיר מראהו תְּמוּנָה3 לנגד עיני דממה וקול אשמע (איוב ד יו). — וּתְמֻנַת יי': פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידת וּתְמֻנַת יי' יביט (במדב' יב ח). אני בצדק אחזה פניך אשבעה בהקיץ תְּמוּנָתֶךָ (תהל' יז יח). — ובסהמ"א: תמונתה בנשם כבזק אור ברוח יום זך שומה בנפש מלהבת בגחלת (רסע"ג, הקד' ספר הגלוי, הרכבי, קפא). וישלח בכל ממשלתו לכל עם ועם להשתחוות לצלם הוא תמונת אנטיוכוס (יוסיפון, גינצבורג, קכג). כל אשר יאות מהם למצותי וישתחוה אל צלם תמונתי4 אשר הרימותי ויאכל בשר חזיר ויצא מדת תורת משה יחיה (יוסיפון פרק יח, פרג, לג.) מעיו, היא האפורה האמצעית שיש בה תמונות מכוכבים נקבצים (ראב"ע, שה"ש ח, הפעם השלישית). הכוכבים כבה אורם מזוהר תמונתו (הוא, חי בן מקיץ, איגר, 146). כי הצורה המפורסמת אצל ההמון אשר היא תמונת5 הדבר ותארו (ר"ש א"ת, מו"נ א א). תמונה הוא שם נופל על שלשה ענינים בספוק וזה שהוא יאמר על צורת הדבר המושגת בחושים חוץ לשכל ר"ל תארו וכו' ויאמר על הצורה הדמיונית הנמצאת בדמיון וכו' (שם שם ג). אין התמונה והתאר מעמיד לאמיתת האדם (מלות ההגיון יג). כי הוא תמונה הגופנית שתבניתה כך וכך (ר"י הישראלי, יסוד עולם צה.). והתמונות מהם מה שהם תמונות לגוף ככללו ומהם מה שהם תמונות לחלקי הגוף (ר"י מסיר ליאון, נפת צופים יב, 38). — °ובמשמ' צורה הנדסית: וברור כי ב' קוים ישרים לא יגבילו תמונה (ר"י ישראלי, יסוד עולם, ז:). והקשת מנין אל מנין או תמונה אל תמונה (ראב"ח, המשיחה והתשבורת א, מק"נ, 11). וכן כל תמונה שיש לה ד' צלעות נכוחיות (שם שם, 20). וזאת התמונה היא קטומה אשר יש בה שני קוים נכוחיים ואינן שוים (שם ב, 53). אתה יכול למדוד כל התמונות אשר הם על צורת העגול או על צורת העקום (שם שם, 67). כי כל תמונה שטוחה אשר צלעותיה ישרות מתחלקת למשלשים ישרים וכו' (שם שם, 78). וכבר יתבאר מזאת התמונה בעצמה שמעוקב אֹבֹ שוה למספר ד' ולמספר ז' ולשלשת דמיוני שטח מרובע (רלב"ג, מעשה חושב, 41). — ובתורת ההגיון, ° תמונת ההקש הראשונה, השניה וכו': אם שיהיה הגבול האמצעי נושא לאחת משתי ההקדמות ונשוא באחת וכו' נקראהו התמונה הראשונה, ואם יהיה הגבול האמצעי נשוא בשתי ההקדמות יחד וכו' נקראת התמונה השנית, ואם שיהיה הגבול האמצעי נושא בשתי ההקדמות וכו' נקראהו התמונה השלישית מן ההקש, הנה תהיינה תמונות ההקש שלש (מלות ההגיון ז). — ובתורת המליצה, °תמונת המאמר: וכבר יסתפק המשורר מאלו בעשיית התמונות המיוחדות במין מין ממיני המאמרים (באור אבן רשד על ספר השירים לאריסטו, לאזיניו, כד). וארצה בתמונות המאמר תמונת ההגדה ותמונת השאלה ותמונת הצווי ותמונת התחנה (שם שם). — ואמר הפיטן: אך שמרו אמונות בם היו אמונות ולאלילי תמונות מאנו לענות (ר"י הלוי, יונה נשאתה, גאֻלה שבת לפני שבוע')



1 [במלה זו, שרבים גזרו אותה משרש מון או מין, יש לראות את התיו שבה כשרשית, שכן אין גם שם המקום תִּמְנַת חרס (עי' בדברי העורך, הלשון והספר ב, 91 וכו'),אלא תְּמוּנַת החרס, פסל השמש שעמד במקום, ואך בקצור נקרא המקום גם תִּמְנַת, תִּמְנָתָה באותה משמ'. ואפשר שנולדה המלה דוקא כמנח שנהג אצל עובדי אלילים, ואף אצל הפלישתים, בלשון לא עברית.]

2דבר' ה ח: כל תמונה.]

3 [הכונה: ולא אכיר מראה ותמונה לנגד עיני, בדומה לנאמר בדב' ד יב על מראה האלהים. ועי' בפרוש העורך משנת תשי"ד לכתוב.]

4 [בהוצאת גינצבורג (עמ' קכד): לדמותי.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים