תְּמוּטָה

°, ש"ז, — שם הפעל מן מוט, התמוטטות: ינעם לי פעלך בהענק והעבט וכו', החזקת תמוטת יד ומחזקת במבושי איש (רשב"ג, אלהים אם אוכלה, אזהרות, ביאליק-רבניצקי ו, 52-51). ועי' תְּשׂוּמָה.

חיפוש במילון: