תְּמֹל, תה"פ, — כמו אתמול1: תְּמוֹל בואך והיום אנועך עמנו ללכת (ש"ב טו כ). כי תְמוֹל אנחנו ולא נדע כי צל ימינו עלי ארץ (איוב ח ט). — ובצרופים, גם תמול גם היום: מדוע לא כליתם חקכם ללבן וכו' גם תְּמוֹל גם היום (שמות ה יד). מדוע לא בא בן ישי גם תְּמוֹל גם היום אל הלחם (ש"א כ כז). — ותמול שלשום, במשמ' העבר בכלל: ואת מתכנת הלבנים אשר הם עשים תְּמוֹל שלשם תשימו עליהם (שמות ה ח). ותלכי אל עם אשר לא ידעת תְּמוֹל  שלשם (רות ב יא). — וגם תמול גם שלשום: גם תְּמוֹל גם שלשם הייתם מבקשים את דוד למלך עליכם (ש"ב ג יז). גם תְּמוֹל גם שלשום גם בהיות שאול מלך אתה המוציא והמביא את ישראל (דהי"א יא ב). — וכתמול שלשום: וירא יעקב את פני לבן והנה איננו עמו כִּתְּמוֹל שלשום (בראש' לא ב). וישבו מי הירדן למקומם וילכו כִתְמֹל שלשם על כל גדותיו (יהו' ד יח). וישבו בני ישראל באהליהם כִּתְּמֹל שלשום (מ"ב יג ה).  — ומתמול שלשום: ואם שור נגח הוא מִתְּמֹל שלשם (שמות כא כט). והוא (הרוצח) לא שנא לו מִתְּמֹל שלשם (דבר' ד מב, שם יט ד). כי לא עברתם בדרך מִתְּמוֹל שלשום (יהו' ג ד). —  וגם מתמול גם משלשם: לא איש דברים אנכי גם מִתְּמֹל גם משלשם גם מאז דברך אל עבדך (שמות ד י). — ובסהמ"א: כתמול שלשם, כתמול השלישי שהוא יום שלפני אתמול (רש"י, שמות ה יד). —  ואמר הפיטן: קול העביר מות בכל נוצר שכון כפים בכף רגל תמול רקעו  (רמב"ע, נטפי דמעות, בראדי קסח). הנה העבד הבן שנתתו תמול גביר (ר"י הלוי, יה למיחלים, אהבה, זמורה ז, 200). — °והתמול: ועוד התמול שבת ואסור לקצור (ר"א הקראי, ג"ע, שבוע' ד, נד:). —  ובכנ', °תמולי:  יומם יצוה אדני חסדו ואשכח תמולי (ר"ש בונפיד, אטמון בחבי, דברי חפץ, כא).