* 1במקור חסר סימן התקופה., — שם החדש הרביעי מן החדש שבו חל חג הפסח: זמן עצי כהנים והעם תשעה, באחד בניסן בני ארח בן יהודה, בעשרים בתמוז בני דוד בן יהודה, בחמשה באב בני פרעוש בן יהודה וכו' (תענ' ד ה). חמשה דברים ארעו את אבותינו בשבעה עשר בתמוז וחמשה בתשעה באב, בשבעה עשר בתמוז נשתברו הלוחות וכו' (שם שם ו). חצי סיון תמוז וחצי אב קיץ (ב"מ קו:). לא הוציאו (הקב"ה את ישראל) אלא בחדש כשר לצאת לא בתמוז מפני השרב ולא בטבת מפני הצנה (ר' עקיבא, מד"ר במד' ג). — *ותקופת תמוז, עי' תקופה. — ואמר המשורר: תמוז בו ירבה החם בגופים עם יבש שיבער כרשפים (ראב"ע, שמעו נא, כהנא א, 185).
1 [שם החדש, שעלה עם שבי ציון מבבל מקורו באשור' דֻאוּזֻ, דוּזוּ (שעקרו דמוז), גם כשם החדש וגם כשם לאל תמוז, הנזכר אף במקרא: והנה שם הנשים ישבות מבכות את הַתַּמּוּז (יחז' ח יד), וכנגדו אדונים בעולם היוני-רומי, והוא אשר החדש נקרא על פיו.]