תְּמוּפָה
*, ש"נ, — אחד מכנויי המלה תמורה בנדרים: ואילו תנינן מה הוינן מיתני ערפין ערצין ערקין תמופה1 תמרנה תמוקה (ירוש' נדר' א א).
1 [בקונדריס שמעון הדרשן (שרידי ירושלמי, 340): תרופה.]
אולי הבחנת שדפי היוצר ותצוגת היצירות השתנתה. האתר נמצא בעיצומה של הסבה לתצוגה חדשה. בתום התהליך נספק הנחיות והסברים. אנו מתנצלים על חוסר האחידות ועל אי הנוחות הזמניים.