*, ש"ז, —  שם הפעֻלה מן תִּמֵּר, עליה לגבה רב, התרוממות:  מה הוא אומר על פני כל המזרח עד שבחברון פעמים שתימור החמה עולה כדרכו תימור הלבנה פוסה על פני כל המזרח (תוספת' יומא א טו). אינו דומה תימור של לבנה לתימור של חמה1, תימור של לבנה מתמר ועולה כמקל תימור של חמה מפציע לכאן ולכאן (רבי, יומא כח:). —  ובסהמ"א: קיטר, תימור של עשן טורק"א בלע"ז (רש"י, בראש' יט כח). ואף על פי שנשרף (המוגמר) ואינו בעין אלא שהתימור עולה (הוא, ברכ' מג. ד"ה מברכין עליהן בורא עצי בשמים). (ומי מחליף) צימוח תימור חמה בצימוח תימור לבנה (הוא, יומא כח:). — ואמר הפיטן:  לא כחטאינו תעש לובש צדקה לחשנו היום תשע כתמור דקה מן הדקה (לא אומר אמות, יוצר יוהכ"פ).