תְּמוּצָה

*, ש"נ, —  אחד מכנויי המלה תְּמוּרָה בנדרים וכד':  ואילו תנינן מה הוינן מיתני ערפין ערצין ערקין תמופה תמוצה1 תמוקה (ירוש' נדר' א א).


1 [כך נכון בקונדריס שמעון הדרשן  (שרידי ירושלמי, 340), ואלו בדפוסי הירוש' בט"ס:  תמרנה, בקריאת רנ במק' וצ.]

חיפוש במילון: