תְּמוּצָה
*, ש"נ, — אחד מכנויי המלה תְּמוּרָה בנדרים וכד': ואילו תנינן מה הוינן מיתני ערפין ערצין ערקין תמופה תמוצה1 תמוקה (ירוש' נדר' א א).
1 [כך נכון בקונדריס שמעון הדרשן (שרידי ירושלמי, 340), ואלו בדפוסי הירוש' בט"ס: תמרנה, בקריאת רנ במק' וצ.]
אולי הבחנת שדפי היוצר ותצוגת היצירות השתנתה. האתר נמצא בעיצומה של הסבה לתצוגה חדשה. בתום התהליך נספק הנחיות והסברים. אנו מתנצלים על חוסר האחידות ועל אי הנוחות הזמניים.