*, מלת יחס, — כתמורה ל, תחת, במקום,  anstatt; au lieu de; instead of, ואמרק בן סירא: צדקת אב לא תמחה ותמור חטאת היא תנתע1 (ב"ס ג יד). היה כאב ליתומים ותמור בעל לאלמנות (שם ד י). — ובסהמ"א: והתפלה תמור העבודה (ר"א קראי, ג"ע, תפלת פתיח' ע.). שהמליקה תמור השחיטה (שם, שחיטה יב פע:). שהענש לאביה (של האנוסה) תמור הבשת (שם, נשים כח, קנח:). — °ובמשמ' נגוד, הפך Gegensatz; contraire, opposé: שבע כפולות בג"ד כפר"ת וכו' רך וקשה גבור וחלש וכפולות שהן תמורות,  תמור חיים מות, תמור שלום רע, תמור חכמה אולת, תמור עושר עוני, תמור זרע שממה, תמור חן כעור, תמור ממשלה עבדות (ס' יצירה ד ב)2. — °ובספרי הקראים כש"ע' כמו תמורה, במשמ' גמול ותחליף: לתת לו תמור ר"ל לחיותו אחרי ההפסד ולהמציא לו מנוחה ואם הוציאוהו מהיותו חמס בתמור אחר שלא יעדיף ממה, שהפסיד וכו' (ר"א קראי, ג"ע יד, צ:). ומרבית חכמינו ע"ה הודו בתמור והאמינוהו כדי ליפות זה הכאב ואמרו כי מי שלא יאמין בענין התמור שחיטתו נבלה, וכדין אמרו שאם יכחיש התמור וכו' (שם שם). וכנראה כי מאמיני התמור אע"פ שהוציאוהו מהיותו שוא מפני ששמו אותו מכלל ליאוטי המצווים בבחינת עצמו מהיותו חמס לא יספיק ענין התמור אחרי שלא יהנה ממה שהפסיד (שם טו, צא:). עתיד השם לתת להם תמור וענין תמור אצלם שיהיה חלף הכאב (הוא, עץ חיים ט). וקראוהו תמור אשר כמוהו ינתן על דרך חסד (שם שם). התמור בענינו שישוה בענין הכאב (שם צ). — ואמרו פיטנים ומשוררים: לים חול שמת חק לא יעבור, קראתו לאבדם תמור קראו בשם3 (יוסי בן יוסי, אתה כוננת עולם ברב חסד, עבודה ליוהכ"פ). פרח משבטיו לשרתך עשרת תמור עשרו לך הונו במצבת (שם). קדשוהו וחטאוהו במי נדה תמור חטוי דם ושמן המשחה (שם). יושב בסכה תמור נוה אהלו (ר"א קליר, תשורת שי, יוצר ב סכות). תמור כי תשליו המלך תבע להזכר מעש עמלק (הוא, אזכיר סלה, קרוב' שבת זכור). פצוח שירים תמור בכיות (הוא, מבשר עם זכויות, מוסף לפרשת החדש). ותמור עזי וזמרת קנים עליה נחרת (הוא איכה ישנה חבצלת, קינ'). לחם בערב למלוח תמור גזלי שילוח (הוא, זכור איכה אנו' מחז' איטל' א קסט.). תמור שִפר תנוי שֶפר תת כפר תאב עפר (שלמה הבבלי, אל נשא, יוצר שבת בראש'). וקינתם בדמעתם עשותם בחיתם תמור יין ושירות (רשב"ג, אשר תשב, ביאליק רבניצקי א, 195). קטורת עמך ושמנם מהללם ושירם תמור קרבנם והלולם (הוא, חלו פני אל, שם ב, 106). ותמור אש דת מה נביא כפרה (יחיאל בן יקותיאל מהענוים, במר נפשי, קינ', מבחר השירה העבר' באיטל', שירמן, קכ). מכון שירים לפניך מרימים עבדיך תמור הקטר קטרך (שלמה בן אברהם מאורבינו, שאון קול, רשות לברכו, שם, רטז).



1 [נ"א: תנטע.]

2 [כן הגרסה בנוסח שנדפס עם (פרוש דונש בן תמים, עמ' יב), וכן ב (בראשית רבתי א א אלבעק2). ואמנם בכמה דפוסים תמורת במקום תמור. ועי' א. תְּמוּרָה.]

3 [ (שד"ל מחז' איטל' ב, ריג) מעיר: פירוש כ"י "לאותו ים ששמת חול גבולו שלא יעבור, קראת לאותו ים ונתת לו רשות לעבור גבולו ולהציף שלישו שך עולם, כדאיתא בב"ר", ודע כי באפ"ם כתוב קְרָאתָם לאבדם, ובצרפת כתוב "קראתוֹ בשם" תמור קראו בשם". ואחר מלת תמור כתוב באפ"ם לא קראו בשם, ואינו אלא תקון שחשבו לתקן.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים