א. תְּמוּרָה

ש"נ, כנ' תְּמוּרָתָהּ, — א) שם הפעֻלה מן המיר, המרת דבר בדבר, Tausch; échange; exchange: וזאת לפני בישראל על הגאלה ועל הַתְּמוּרָה לקים כל דבר שלף איש נעלו ונתן לרעהו רות ד ז. — ב) הדבר המומר והמָחלף תחת דבר אחר: ואם המר ימיר בהמה בבהמה והיה הוא וּתְמוּרָתוֹ יהיה קדש ויק' כז י, וכעין זה שם שם לג. לא יערכנה זהב וזכוכית וּתְמוּרָתָהּ כלי פז איוב כח יז. — ועי' ב. תְּמוּרָה. — ובתו"מ: ארבעה דברים תשמישו של עולם וכולן אם אבדו יש להן חליפין וכו' אבל תלמיד חכם שמת מי מביא לנו חליפתו מי מביא לנו תמורתו ירוש' ברכ' ב ח. אלו בני תשע מדות וכו' בני אימה בני אנוסה בני שנואה בני נידוי בני תמורה1 וכו' ר' לוי, נדר' כ:. לכל יש תמורה חוץ מאשת נעורים ר' שמואל בר נחמן, סנה' כב.. ובני אמיריי שהיו תמורות של אבותיהן וכן הוא אומר ואת בני התערובות שהיו מעורבותיהן של אבותיהן מד"ר אסתר א א, ויהי בימי. — וביחוד בקדשים, *תמורה של קרבן באחר2: שמעתי שתמורת הפסח קריבה ותמורת הפסח אינה קריבה וכו' ר' יהושע, פסח' ט ו. ולד תודה ותמורתה וכו' התודה טעונה לחם ולא ולדה ולא חליפתה ולא תמורתה טעונין לחם מנח' ז ד. השוחט לשם חטאת וכו' לשם תמורה שחיטתו כשרה חול' ב י. ואחד עשר (של מעשר בהמה) קרב שלמים ועושה תמורה וכו' וכי יש תמורה עושה תמורה וכו' אילו היה תמורה לא היה קרב בכורות ט ח. והיה הוא ותמורתו יהיה קדש היכן קדשה חלה עליו בבית הבעלים אף תמורה בבית הבעלים וכו' מה הוא מיוחד אף תמורתו מיוחדת תמורה א א-ב. ולא תמורה עושה תמורה ולא הולד עושה תמורה שם שם ה. אלו קדשים שולדותיהן ותמורתיהן כיוצא בהן, ולד שלמים ותמורתן וכו' שם ג א. —  ושֵם מערכת בסדר קדשים הדנה בתמורה.  —  ובסהמ"א, גם במשמ' חלוף, תחליף, ובפרט הדבר הבא במקום זולתו בשנוי תכונתו, Ersatz, Verän-derung; équivalent; changement; equivalent, change: והיתה (הצורה) חבורה בו (בההיולי) בחבור חזר וותיק שאין לו תמורה והפוך כל ימי הדבקם ראב"ח, הגיון הנפש, ב: והשלישי גוף שהוא ממיר את מדת גופו ואינו ממיר את צורתו, מפני שמתוך המדה הזאת אתה מוצא התמורה בצורה שם, ד:. ואתה מוצא כל התמורות אשר הן יכולין לעבור על הגוף אשר הצורה נדבקת אליו וכו' שם. רוב המשוררים אשר היו עד היום הלינו על הזמן ויתרעמו על התמורות בדרשי, הפרדס ח, אוצה"ס ג. הנה באמת אלה לא ישיב אפו כי הוא בלתי מקבל השנוי והתמור' רלב"ג, איוב י, ביאור דברי המענה.  שכל דבר ודבר יש לו שותף ויש לו תמורה מדרש תרומה, ביהמ"ד א, 106. הכל בשתוף ובתמורה, אם אין זכר ונקיבה נזקקין אין הילד יוצא וכו' שם שם, 108. שכל מה שיש בעולם תמורת עליונים ותחתונים ראשונים ואחרונים וכו' ושאר כל תמורות  שהזכרנו לך, והוא אחד ואין בלעדיו וכו' ואין לו שני ולא דבר תמורה שם שם, 113התמורה אשר נכוין לזכרה הוא שם יפול על הסרת הדבר ממה שהיה ויעבור בלשון הערב שיאמר המיר האור את החשך והמיר האל ממשלת עם אחד בעם אחר אמו"ר לראב"ד, ב ה ב. וסדורו ופעולו והוויתו ותמורתו ר"י בן שמואל איש פיסא, מנחת קנאות, 25. וידע סודות ההוויות והתמורות וההשתנות אשר בעולם שם, 105. הבא על אמו יתגלגל בתמורתה דרך ישרה, שער התשובה, נג. — °ומזל תמורה, מזל מתנועע ומשתנה, בנגוד למזל קבוע3: ואם הם מתחברים במזלות תמורה והם טלה וסרטן ומאזנים וגדי ראב"ח, מגלת המגלה, קיח.. — °ועולם התמורה, עולם החלוף: ויהיה רוב מעלתה (של נשמת חכם ורשע) שהיא נפרדת מעולם התמורה שהיא מקום כל הנוצרים תחת השמש, ונוגעת אל העולם היצירה אשר אינו מחליף את צורתו ראב"ח, הגיון הנפש, ה:. — °ושטר תמורה: שטר תמורה, והוא כגון ראובן שמחליף בית או שדה לשמעון ולוקח ממנו בית אחר או שדה אחר שמתרצין שניהם להחליף בית בבית או שדה בשדה ואין שם נזכר לדמים כלל וכו' ואם רצו בעת התמורה והזכירו בשעת התמורה סך ידוע, וזה נוסח שטר תמורה וכו' ויהא רשאי לעשות בו כל חפצת נפשו בכח התמורה וכו' ר"י ברצלוני, ס' השטרות, הוצ' מק"נ, 123-122. — °ובמשמ' נגוד, הפך: שבע כפולות בג"ד כפר"ת וכו' רך וקשה גבור וחלש וכפולות שהן תמורות4 חכמה אולת תמור עושר עוני וכו' ס' יצירה ד ב. והלץ הוא תמורת החכם ראב"ח, הגיון הנפש, יג.. והרע הוא תמורת הטוב שם, לא.. יש צניעות שטובה הימינה תמורתה כגון שיש לו שילשול אם לא יגביה בגדיו ביותר שמא יטנפוהו נצוצות ממימי רגליו ס' חסידים תתתתשלה, מק"נ, 467. — °ובמשמ' גמול, שכר: והבוטח ביי' בטוח מן המדוים והחליים אלא על דרך הכפרה או על דרך התמורה5 ר"י א"ת, חו"ה, בטחון, פתיח'. ועוד שבעולם הזה יתן להם תמורה טובה וייטיב להם בקצת טובה הוא, כוזרי ג יט. אבל דעת בלדד השוחי בזאת השאלה היא אמונת התמורה והגמול6 וכו' ויומר לך הטובה שבתמורות7 ר"ש א"ת, מו"נ ג כג. — °ובדקדוק, שם הגוף, כנוי השם, pronomen: סדר המדֻבר, השמות והאותות והקהל והמלות והתמורות והדבקות והמצדירות ר"א בן אשר, דקדוקי הטעמים, הוצ' בער-שטרק, 61. — ואמרו פיטנים ומשוררים: יוצר עולם תמורות כחשכה כאורה ובו תכנת צורות בלי ערך לך צורה ר"י בן גיאת, יה כל, שעה"ש, 17. אם נסע עמנואל מעולם ההבל והתמורה עמנ', כא, ירדן, 394. — ונוהג היום בתחביר במשמ' appositio, בדומה לערב' בדל بدل באותה משמ'.



1 [רש"י שם: שיש לו ב' נשים וכסבור לבא על זו ובא על אחרת. ל"א בני תמורה שהוא סבור לבא על אשה אחרת ונמצא שהיה אשתו וקרוביו לממזרות שהרי נתכוון לניאוף.] 

2 [על יסוד הכתוב: לא יחליפנו ולא ימיר אתו וכו' ואם המר ימיר בהמה והיה הוא ותמורתו יהיה קדש ויקרא כז י. ]

3 [עי' קלצקין-צובל, אוצר המונחים הפלוס', ערך תמורה.]

4 [בכמה דפוסים הגרסה תמורת, ועי' *תְּמוּר.]

5 [במקור הערבי: אלתעויץֹ.]

6 [במקור הערבי: אעתקעד אלעִוַץׂ.]

7 [שם: וסתעוץׂ אחסן עִוַץׂ.]

חיפוש במילון: