* 1, ש"נ, — מצבו של השור התם, שלא הועד כנגח:  נתפקח החרש, נשתפה השוטה והגדיל הקטן, חזר (השור) לתמותו (ר' מאיר, ב"ק ד ד). לעולם הוא (השור) בתמותו עד שיעידוהו (יהודה בן נקוסא, תוספת' ב"ק ד ד). לא פטר ר"י אלא צד העדאה שבו אבל צד תמות במקומה עומדת (רב אדא בר אהבה, ב"ק מה:). — *ובמשמ' שלֵמות, חֹסר מום:  תמות וזכרות בבהמה ואין תמות וזכרות בעופות (קדוש' כד:, זבח' קטז., מנח' ו., מנח' כה., חול' כג., תמורה יד.). — *ובמשמ' יֹשר, תֹּם: יצחק אף הוא היה תמים, אמר הקב"ה יש בן תמים מזה, יודע שאביו הולך לקרבו והוא מהלך עמו בתמות (פסיק' רבת' שור או כשב, מאיר איש שלום, קצה.). —  ובסהמ"א: ועצת מלאכיו ישלים, וכל חפצי ישלים, זה שלמות ותמות והשלמה והתמה (ר"י א"ת, ס' השרשים לגנאח, שרש שלם). וכאשר היה על שלמות עניניו ותמותם (ר"ש א"ת, מו"נ א ב).  והיה לו (האיש) שכל אנושי על שלמותו ותמותו (שם ב לו). בהיותה בשלמות תנועותיה ותמות פעלה (נסים בר שלמה, ס' הגבולים לישראלי, תהלה למשה, קלו).  אמנם תועלתה הנני מיעץ לכל איש תם בתכלית התמימות אשר כאשר ישאלוהו וכו' אבל ראוי שישאר בתמותו וקבלתו (אמו"ר ד, זכר כלל). אמתת הדבר הוא שהמחשבה האחת המתמצעת בתמותה בשני רגעיה (רנ"ק, מורה נבוכי הזמן טז, רפ). —  ואמרו פיטנים ומשוררים:  תמה תמותה בהתחלקה ועל דודה מתרפקה (בנימין בן אברהם מהענוים, בת ציון עד אנה, מבחר השירה העבר' באיטל', שירמן, צד). ישועה תמצאי תמיד בלכתך ברוב תמות ותשובי לחדרך (שירי תימן, אידלזון-טורטשינר, 112). —  ועי' *תְּמִימוּת. — °ותמות דעת:  גם קריבת ימים נאמרה בשלש בחירים גמורים בתמות דעת שלא הגיעו לפרק אבותיהם נהוגי עלמות (ולנשטין, Unpublished Piyyutim, 29).