ב. תָּנָה

*, קל לא נמצא בתו"מ.

— הִפע', *הִתְנָה, — קבע תנאי או תנאים, תלה בתנאים, bedingen; stipuler; to stipulate: אם יש שם בית דין מתנה בפני בית דין, אם אין שם בית דין בפני מי יתנה (ב"מ ב ט). מתנה שומר חנם להיות פטור משבועה (שם ז י). לך ואמור לאבות כל מה שהתניתי לכם עשיתי לבניכם אחריכם (ירוש' ברכ' ב ג). — *והתנה על דבר: מתנה אדם על עירובו ואומר אם באו נכרים מן המזרח עירובי למערב וכו' (ערוב' ג ה). מתנה אדם על הכלכלה ביום טוב ראשון ואוכלה בשני (שם שם ח). אם מתה (אשתו) יירשנה מפני שהתנה על מה שכתוב בתורה, וכל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל (כתוב' ט א). דמאי אדם מתנה על דבר שאינו ברשותו, ודאי אין אדם מתנה אלא על דבר שברשותו (ירוש' דמאי ז א). אין אדם מתנה על שני דברים כאחד (ר' יהודה, ביצה לז:).  ורשאין בני העיר להתנות על המדות ועל השערים ועל שכר פועלים (ב"ב ח:). שהתנו על שבט בנימין שלא תירש בת הבן עם האחין (שם קטז.). — *והתנה עם זולתו: אף על פי שהתנה עמה יכולה היא שתאמר סבורה הייתי שאני יכולה לקבל (כתוב' ז י). הכל שוים שאין מתנה עמה לא על קודם שתתארס ולא מאחר שתתגרש וכו', כל שתבעל ולא תהא אסורה לו לא היה מתנה עמה (סוטה ב ו). נושא אדם אשה ומתנה עמה על מנת שלא לזונה ולפרנסה (ירוש' כתוב' ה ב). כך התניתי עמו (שם). שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית ואמר אם ישראל מקבלין את תורתי מוטב ואם לאו אני אחזיר אתכם לתוהו ובוהו (ע"ז ג.). יקוו המים אני הוא שהתניתי עמו כך התניתי עמו מתחלה שאני קורעו שנאמר וישב הים לפנות בקר לאיתנו לתנאו שהתניתי עמו בתחלה (מד"ר שמות כא). אמר לו הקב"ה (למשה) לא כך התניתי עמך כשיהיו פניך כעוסות יהיו פני מרצין את פניך (שם שם מה). אמר הקב"ה למשה לך אמור לאבות הראשונים הגדלתי לעשות עם בניכם כל מה שהתניתי עמכם (שם ויק' כה). — *והתנו ביניהם, *והתנה בינו לבין עצמו ובינו לבין אחרים: שאם התנו ביניהן שזה נוטל לפי כיסו וזה נוטל לפי כיסו (ירוש' ב"ק ד א). כך התנו ביניהן כל הרוצה לבטל יבא ויבטל (מו"ק ג:). אני ה' הוא שמי שקרא לי אדם הראשון הוא שהתניתי ביני לבין עצמי הוא שמי שהתניתי ביני לבין בריותי (מד"ר במד' יט). — *והתנה תנאים, עי' *תְּנַאי. — ובסהמ"א: מה שאזכיר מהם אזכירהו בקצרה כאשר התנינו בו בתחלת החבור הזה (ר"י א"ת, השרשים לריב"ג, הקד').

— הָפע', בינ' *מֻתנה, — שהתנו אותו: תמן תנינן חזר ונגח שור אחד שוה מאתים האחרון נוטל מנה ושלפניו חמשים זוז ושנים הראשונים דינר זהב וכו' ור' מנא אמר קומי רבי יודן לא מודי רבי לעזר שאם התנו ביניהן שזה נוטל לפי כיסו וזה נוטל לפי כיסו, שוורים כמותנים הן (ירוש' כתוב' י ד, וכעין זה שם ב"ק ד א). — ובסהמ"א, מֻתנה בפלוני או בדבר: וכן ראוי שיהיה מה שמותנה באחד מהם מותנה באחר (כל מלאכת ההגיון, ו:). °ומֻתנה עליו: והסרת מה שאינו ראוי הוא תנאי לפנות המקום למה שהוא ראוי והמותנה עליו הוא המכוון ויותר נכבד מן התנאי (אברהם בן חסדאי, מאזני צדק לאלגזלי, י, 43). 

חיפוש במילון: