תֵּעָבוֹן
°, ש"ז, — תעוב, חסר רצון לאכל1: ועתיקות הלשון והחיך והחוטם ותיעבון וקיא (אלדבי, ש"א ד, הכבד, 84). — ועי' °תְּעִיבָה.
1 [ע"פ לשון הכתוב: כל אכל תתעב נפשם (תהל' קז יח).]
התרצו להשתתף בתחרות הכתיבה (נושאת הפרסים) של פרויקט בן־יהודה? כל הפרטים וטופס ההרשמה כאן.
מאת:
אליעזר בן־יהודה
נחלת הכלל
[?]