א. תַּפּוּח

ש"ז, מ"ר תַּפּוּחִים, סמי' תַּפּוּחֵי, — עץ פרי רחב הגזע1: הגפן הובישה והתאנה אמללה רמון גם תמר וְתַפּוּחַ כל עצי השדה יבשו יואל א יב. כְּתַפּוּחַ בעצי היער כן דודי בין הבנים (שה"ש ב ג). סמכוני באשישות רפדוני בַּתַּפּוּחִים (שם שם ה). ויהיו נא שדיך כאשכלות הגפן וריח אפך כַּתַּפּוּחִים (שם ז ט). תחת הַתַּפּוּחַ עורררתיך (שם ח ה). — ובתו"מ, כשם לעץ פרי מסֻים ממשפחת הורדיים malus, ולפריו Apfel (baum); pomme(-mier); apple (-tree) התפוח והחזרר הפרסקים והשקדין והשזיפין וחרימין אף על פי שדומין זה לזה כלאים זה בזה (כלא' א ד). תפוח שרסקו ונתנו לתוך עיסה וחמצה הרי זו אסורה (תרומ' י ב). אין עושין תמרים דבש ולא תפוחים יין וכו' (שם יא ג). התפוחים והאתרוגין חייבים (במעשרות) גדולים וקטנים (מעשר' א ד). אבל אם אמר לו יין לחולה ממקום פלוני ותפוח לחולה ממקום פלוני בין הביא בין לא הביא חייב ליתן לו ירוש' ע"ז ה א). מה התפוח הזה הכול בורחין ממנו בשעת השרב ולמה כן לפי שאין לו צל לישב בצילו וכו' מה התפוח הזה ניצו קודם לעליו וכו' מה התפוח הזה אינו גומר פירותיו אלא בסיון וכו' מה התפוח הזה משעה שמוציא ניצו ועד שגומר פירותיו חמשים יום וכו' (מד"ר שה"ש, כתפוח בעצי היער; וכעין זה פסיק' ר"כ בחדש השלישי סד, בובר, קג:). — ובצרופים שונים, כגון *תפוחי הברתים או הכרתים: כלי היה במקדש ומרחשת שמה ודומה כמין כלבוס עמוק וכשבצק מונח בתוכו דומה כמין תפוחי הברתים2 וכמין בלוטי היוונים (מנח' סג.). — *ותפוחי נמלא או מילימיליה: תפוחין קטנים פטורים (ממעשר) תפוחי נמלא3 חייבין בין גדולים בין קטנים (תוספת' מע"ר א א). — *ויין תפוחים: דבש תמרים ויין תפוחים וחומץ סתוניות ושאר כל מי פירות של תרומה ר' אליעזר מחייב קרן וחומש וכו' (תרומ' יא ב). הנודר מן היין מותר ביין תפוחים מן השמן מותר בשמן שומשומין וכו' (נדר' ו ט). דבש תמרים ויין תפוחים וחומץ סתווניות מברכין עליהם כדרך שמברכין על המורייס (תוספת' ברכ' ד ב). יין מבושל ואלונטית הרי אלו אסורין וכו' יין תפוחים מן הפתק ומן האוצר ומן הספינה הרי זה מותר (שם ע"ז ד יב). — *ובמשמ' ערמת ענבים דרוכים בגת, תפוח ענבים: לוקחין גת בעוטה מן עובד אלילים אף על פי שהוא נוטל בידו ונותן לתפוח ואינו נעשה יין נסך עד שירד לבור (ע"ז ד ח). ישר' העושה עם הגוי בגת הרי זה מעלה את הלחם לגבי התפוח ומוריד את היין מגבי התפוח (תוספת' ע"ז ז ג)  — *ותפוח העקב, העגול שבעקב האדם: תפוח עקיבו של אדם הראשון היה מכהה גלגל חמה קלסתר פניו על אחת כמה וכמה ((מד"ר ויקר' כ; וכעין זה פסיק' דר"כ, בובר, לו:, ועוד)4. — ובסהמ"א: ולאחר שעצרן להוציא שמנן בבית הבד ומשתהה התפוח של גפת בעקלים שהוא אגוד בהן בבית הבד חוזר מוהל וזב מהן (רש"י, שבת קמד:). לפיכך אם ריסק תפוח של תרומה ונתנו לתוך העיסה והחמיצה כל העיסה מדומעת ואסורה לזרים (רמב"ם, תרומ' טו ד). אילן התפוח אשר לו תפוחים מתוקים יורה על אדם טוב ועשיר (ר"ש אלמולי, פתרון חלומות, לט.). שם יושבות שורות שורות תגרניות ולפניהן סלים מלאים ירקות וכו' ומיני פירות דודבניות שזיפים תפוחי ארץ ישראל ואגסי כל נדרי קטנים ושאר מיני מאכל (מנדלי, מסעות בנימין השלישי י). שאותם תפוחים הנמצאים בתחילת הקיץ וקורין אות' באושטרי"ך תפוחים הגריים (ר"י איסרלין, תרומת הדשן קעב, לט:). — ואמר המשורר5ותפוח מלא ראשי בשמים עשוי כסף ובזהב מצופה ותפוחים אשר צמחו בפרדס וכו' אשר יצעד בבית יין ויכשל בתפוחים ערוכים במסבה וכו' לשמחה נבראה גפן ואת יגון להבריח, ושמן טוב לתענוגים ותפוח להריח, ותפוחים בתוך טנא כמו אורים עלי חשן וכו' חסר לבב אשר קורץ בשניו בתפוחים אדמדמים ומושך, הסירם מלפניו כי לנשק והריח ברואים, לא לנשך וכו' ובנושך בתפוח ולא נשברו שניו ולא נחנק גרונו וכו' בחר לך למשכבך באשה יראת אל ודומה לתפוח מהולל במעשהו (ר"ש הנגיד, בן תהלים, הברמן ג, 46-58). — °ותפוחי אדמה, כשם לפקעות הנאכלות שבשרשי הצמח האמריקני solanum tuberosum, Kartoffel; pomme de terre; potato : ולחתות תפוחי אדמה אפויים מתוך האפר (מנדלי, מסעות בנימין השלישי6). — °ותפוח גן עדן, במשמ' בננה, pomo di paradiso (עי' לו, פלורה II  ,254). — °ותפוח זהב (ובר"ת ת"ז, תפו"ז), כשם לפרי ההדר הסיני, בתרגום שמות כאלה בשפות אחרות7, Orange; Apfelsine; orange: כל פרי הנגב (זידפריכטע) יגדלו באפריקא תפוחי זהב (פאמעראנצען), ציטראנען וכו' (שבילי עולם א, אפריקא, ד). כטוב לבם בימים טובים או בחברת אהובים ישתו גם המשקה הנקראת שערבע"ט וכו' ומימי פרחי תפוחי זהב (פאמעראנצען) (שם שם, מצרים יט). — °ותפוח הזיתים: (עקל) דדורתא וצריכה לבית הבד לקשור את תפוח הזיתים כשעוצרין אותן בקורה (רש"י, סנה' כו.). — °ותפוח סינא כמו תפוח זהב: תפוחי סינא (אפפעלזינא אדער פאמעראנצען) עיקר גדולם באזיא במדינת סינא אשר לזאת יקראו בשם תפוחי סינא אולם כעת יגדלו ג"כ בפורטוגאל, שפאניען וכו' (ב. לינדא, ראשית למודים א ז, כז:). אלה המה הצבעים הנראים בהקשת ובטפות המים בקצהו הוא האדום השני ממעל לו ירוק בצבע תפוחי סינא (מ. מ. יאוועל, למודי הטבע א, ב). — °ותפוח ים, כשם לבעל חיים החי בים, Seeigel; hèrisson de mer; sea-hedgehog: תפוחי ים (זעע עפפל, זעע איגל) המה תולעים רבים מחוברים ונועדים בנרתק אחד אשר הוא רך בעודו לח ויתקשה כאשר ייבש והקליפה היא מלאה קוצים כאנקה (איגל) הגדולות מהן הנה כטפח איש והקטנות מהן הנה כאגוז ולהם יותר משנים עשר מאות רגלי' ושני אלפים קוצים (ר"ב לינדא, ראשית למודים א ו, כה:). — °ותפוח, במשמ' עגול המשמש קשוט לכלי קדש כגון רמונים לספר תורה וכו': עוד יש בק"ק חפצים תפוחי כסף ושאר כלי הקדש (שו"ת מהרש"ק ב, כח). שהרמונים והתפוחים קרא אותם הר"מ דין תשמישי קדושה (שו"ת פרי הארץ ב ג). — °ותפוח הפנים במשמ' עגול הלחי שבפנים: תיקון החמשי של תיקוני דקנא רז"א הם השני תפוחים של הפנים שלו ימין ושמאל שמפסיקים השערות מלהתפשט ולהתכסות הלחיים יותר ולא יכסו תרין תפוחי הפנים והם אדומים ולבנים (עמק המלך, קנט.). תיקון ז' שני תפוחי הפנים פנוים משערות (רמח"ל, פתחי חכמים ב ו.). — °ותפוחים, ככנוי לשדי האשה, ואמר המשורר: אזכר היום אשר יעדה להחיותי בו ולא בגדה ובשני תפוחים רפדה נפשי ולגופי חזרה וקדם אותי בם דקרה (ר"י הלוי, שלום לצביה, זמורה ב, 41). — °וכנוי לרמה שמעל לרחם האשה (mons veneris): בנות ישראל שהגיעו לפירקן שהביאו שתי שערות בתפוח דכתיב ושערך צמח (פרוש מס' משקין לר"ש בן היתום, מק"נ, 36 6). קשרי הרחם הנקשרים במקום זקן התחתון והוא תחת התפוח (טוביה כץ, מעשה טוביה ג, גן נעול, קיח)8.



1 [שם זה כנגדו בערב' תֻפַٌאח تفؔاح ובקופט' צֶמְפֶּח (וכד'), אך אינו ביתר השפות השמיות ואף לא בארמ', ואפשר שהשם שאול הוא, עם עצם הצמח, מארץ אחרת. אף זהוי הצמח ושמושו במקרא אינם נעלים מכל ספק; אמנם בתו"מ, כמו בערב' (המאֻחרת) כבר נכר שמוש השם בברור, ועל כן דוחה לֵו, פלורה III 212, כל הצעת זהוי אחרת גם למקרא. אך למעשה אין השם מכֻון במקרא בשום מקום לפרי, אלא לעץ פרי יפה וגדול (כתפוח בעצי היער), נודף ריח טוב. גם בשה"ש ב ה ועוד (סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים) הכונה לרִפּוּד מִטָּה לאשה החולה בין עצי התפוח ולא לאכילת הפרי, והואיל ו"רפדוני בתפוחים" בא על יד "סמכוני באשישות", ואין "אשיש" בעקר אלא כמו את'ית' أثيث בערב' כנוי לאדם או לצמח רחב ועבה, על כן גם תפוח שבמקרא עקר פרושו: עץ רחב הגזע ועבה בכלל. ואלו במשלי כה יא: תַּפּוּחֵי זהב במשכיות כסף, הכונה, כדעת רבים, לקריאה: פִּתּוּחֵי זהב. אם אמנם אפשר לראות את שמושי המלה בשה"ש ובנבואת יואל כמאֻחרים בזמן, מאחרי גלות בבל, אין הדבר כך לגבי שמוש השם תפוח ואף עין תפוח, כשם מקום (יהו' יב יז, שם יה לד, שם  יז ז ועוד), וכשם לאדם (תַּפֻּח דהי"א ב מג) בתקופה קדומה. אף על פי כן אין (עץ) התפוח, גם לפי המקרא, נמנה עם שבעת המינים שא"י נתברכה בהם, ואף אם נראה במלה במקרא שם כולל לעצי פרי שונים, כגון תפוח, חבוש, חזרר, שזיף (בשמוש ימינו במשמ' Prunus) ועוד, יש לראות בצמח ובשמו דבר נדיר, שבא מן החוץ.]  

2 [נ"א הכרתים, הכרותים, ועי' ד"ס.]

3 [נ"א מי נמלה, נ"א מילא, ובירוש' מעשר' א ד תפוחי מילי מילה, לפי לֵו פלורה IV, 72 מלימליה  Pirus Cydonia L, שהוא חבוש.]

4 [ עי' הערות מ. מרגליות במהדורת ויקרא רבה, מרגליות, תמו.]

5 [כאן מובאות דגמאות ביחוד משירי הנגיד, המרבה לשבח את התפוח בשיריו.] 

6 [בתרג' של הצרפתית ואף הגרמנית Erdapfel וכד', ובימינו מבחינים גם תפוחי אדמה מתוקים כשם לתפוח אדמה הַדּי Ipomoea batatas, topinambour.]

7 [כדי להבחין את התפוח הרגיל מתפוח הזהב נולד בימינו השמוש המֻטעה בצרוף תפוח עץ לזה הראשון, וזה נותן מקום לחלוף בתפוח הבר העצי, הנקרא בלעז: Holzapfel; pomme sauvage; crab-apple, ומוטב לומר: תפוח אילן.]

8 [בלשון ימינו מרבים להשתמש במלה זו בתרג' של בטויים לועזיים כגון תפוח אדם הראשון (= פקת הגרגרת, Adamsapfel וכד'), ועוד. ל. לֵו, I Graph. Requisiten, 155 ובעקבותיו עמנואל לֵו, פלורה I, 632, מעירים על כך, כי ברעיא מהימנא שבזהר נקראים העפצים: תפוחים, לדעתם בעקבות שמם הגרמני Galläpfel. ואמנם גם בצרפתית נקראים העפצים  pomme de chêne, ואין ללמד מכנוי זה על מוצא הרעיא מהימנא.] 

חיפוש במילון: