תָּקֵף

ש"ז, —  אחד מטעמי המקרא בספרי תא"ם שכנגדו רביע ביתר הספרים: חמישי לו נצח, ביד ואצבע נפצח, מהודר ומנוצח, ששי לו תקף, ממעל עולה ושקף, בשני דרכים מתכף (דקדוקי הטעמים, בר-שטראק, 20).

חיפוש במילון: