1, פִע' לא נמצא במקרא.

— פֻע, בינ' מְתֻרְגָּם, — מפֹרש ומבֹאר: וכתב הנשתין כתוב ארמית וּמְתרְגָּם2 ארמית (עזרא ד ז). — ובסהמ"א, במשמ' מָעתק מלשון אל לשון אחרת, übersetzt; traduit; translated: וחז"ל אמרו כי משה כתב ספר איוב, והקרוב אלי כי הוא ספר מתורגם, על כן הוא קשה בפירוש כדרך כל ספר מתורגם (ראב"ע, איוב ב ח).

— פִע', *תִּרְגֵּם, — פֵּרֵשׁ, באר והסביר את דברי התורה וההלכה, erklären; expliquer; to explain: תירגם יעקב איש כפר נבוריא הוי אמר לעץ הקיצה עורי לאבן דומם הוא יורה, יודע הוא יורה, הנה הוא תפוס זהב וכסף, לא בכספייא איתמני, וכל רוח אין בקרבו, לא חכים כלום (ירוש' בכורים ג ג). מהו מפקיעין, תירגם ר' חגיי קומי רבי יוסה מפשילים (שם סוכה ה ג). יישר וכן תרגמה אריוך בבבל (שבת נג.). תרגמה עולא במתנות שבהיכל (יומא סא.). הא תרגמה שמואל במטה גבוהה עשרה (סוכה י:). תרגמה שמואל בששמעו בו שמת (כתוב' קז.). אני וארי שבחבורה תרגימנוה וכו' הכא במאי עסקינן כגון שנטלה למוד בה לאחרים (ב"ב פח.)3. היה מהרהר בלילה ועמד ומצא בשרו חם טמא, תרגמה רב הונא במשמש מטתו בחלומו (נדה מג.). אמר להם דרשו לי את התורה, מיד היו קורין פרשה ופרשה ומתרגמין אותה לפניו (מד"ר איכה ב י). — *ובמשמ' פרש בשפתיו, בטא והביע באפן ברור: הטיפש הזה מתרגם חובתו בפיו ואומר לא חטאת אני חייב ולא אשם אני חייב (מד"ר ויק' ט). — *ובמשמ' העתיק דברים מלשון ללשון אחרת, וביחוד אמר את דברי המקרא בארמית או בשאר לשונות, übersetzen; traduire; to translate: קטן קורא בתורה ומתרגם וכו' פותח פורס על שמע ומתרגם וכו' (מגי' ד ו). אחד קורא בתורה ואחד מתרגם, ולא יהא אחד קורא ושנים מתרגמין, ולא שנים קורין ואחד מתרגם, ולא שנין קורין ושנים מתרגמין, אחד קורא בנביא ואחד מתרגם וכו' אחד קורא במגילה ואחד מתרגם, אחד קורא ושנים מתרגמין, שנין קורין ושנים מתרגמין (תוספת' שם ד כ). קטן מתרגם על ידי גדול, אבל אינו כבוד שיתרגם גדול על ידי קטן (שם שם ד כא). המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי, והמוסיף הרי זה מגדף (שם שם ד מא)4. תירגם עקילס הדר הידור, אילן שהוא גדל על פני המים (ירוש' סוכה ג ה). טעה והשמיט פסוק אחד ותירגמו המתרגם יצא (שם מגי' ב א). כשהיתה כתובה אשורית ותירגמה בלעז (שם שם). אין המתרגם רשאי להגביה קולו יותר מן הקורא (ברכ' מה.). ואין המתרגם רשאי להתחיל בתרגום עד שיכלה פסוק מפי הקורא, ואין הקורא רשאי להתחיל בפסוק אחר עד שיכלה תרגום מפי המתרגם (סוטה לט:). אם יודע הוא לתרגמו (את ספר קינות) מוטב, ואם לאו נותנו למי שידע לתרגם בטוב (סופרים יח ד). — ובסהמ"א: וכך אמר רב נטרונאי גאון, אלו שאין מתרגמין ואומרים אין אנו צריכין לתרגם תרגום דרבנן אלא בלשון שלנו, שלשון הצבור מתרגמין, אין יוצאין ידי חובתן (סדר רע"ג השלם ב, לד:). שמצוה מן התורה לתרגם (שם שם). אין רשאי לתרגם עד שיכלה פסוק מפי קורא, כדי שישמעו העם קול מתרגם (שם שם). ואם יש מקום שרוצים לפרוש להם יעמוד אחר חוץ ממתרגם ויפרש להם כלשונם (שם שם). אם היה מלמד מפיו לתלמידים מלמד, ואם היה מלמד על פי מתרגם [המתרגם] עומד ביני ובין התלמידים והרב אומר למתרגם והמתרגם משמיע לכל התלמידים (רמב"ם, תלמוד תורה ד ג). כי מספרים יקרים חברתים ומלשונות זרים תרגמתים (ר"מ אלדבי, שבילי אמונה, הקד').

— הִתפ', *מִתַּרְגֵּם, — שמתרגמים אותו: מעשה ראובן נקרא ולא מתרגם, מעשה תמר נקרא ומתרגם, מעשה עגל ראשון נקרא ומתרגם והשני נקרא ולא מתרגם, ברכת כהנים מעשה דוד ואמנון לא נקראין ולא מתרגמין (מגי' ד י). יש נקראין ומתרגמין, נקראין ולא מתרגמין, לא נקראין ולא מתרגמין (תוספת' שם ד לא). שלא היתה התורה יכולה להתרגם כל צרכה (סופרים א ז).