*, ש"ז, מ"ר תרדים, תרדין, — צמח הסלק ושרשו הנאכל1, beta, Mangold, Runkelrübe; betterave; beetroot: הלפת והנפוץ והכרוב והתרובתור התרדים והלעונין אינן כלאים זה בזה (כלא' א ג). כל הנשלקים עם התרדים אסורים מפני שהם נותנין את הטעם (ר' יוסי, תרומ' י יא). הקשואין והדילועין הטרקסמן ותרדין שדרכן להשתמר יום אחד תורמין עליהן יום אחד (תוספת' תרו' ד ה). ואין מרכיבין כשות על גבי האיזמא ולא תרד על גבי ירבוז מפני שירק בירק (שם כלא' א יא). הרכיב תרד על גבי ירבוז, אף על פי שאינו רשאי לעשות כן נוטל הימנו זרע וזורע במקום אחר (שם שם ב טו, וכעין זה ירוש' שם א ד2. תבשיל של תרדין יפה ללב וטוב לעינים וכל שכן לבני מעים (רב חסדא, ברכ' לט., ערוב' כט.). כרוב למזון ותרדין לרפואה (ברכ' מד:). ששה דברים מרפאין את החולה מחליו ורפואתן רפואה, ואלו הן כרוב ותרדין וכו' (שם שם, ע"ז כט., וכעין זה ברכ' נז:). הוי אומר זה עונג שבת במה מענגו וכו' בתבשיל של תרדין ודגים גדולים וראשי שומין (שבת קיח:). תרדין שסחטן ונתנן במקוה פוסלין את המקוה בשינוי מראה (שם קמח:). בני יהודה דייקי לישנא, מאי היא, דההוא בר יהודה דאמר להו טלית יש לי למכור, אמרו ליה מאי גוון טליתך, אמר להו כתרדין עלי אדמה (ערוב' נג:). מפני מה אין בעלי ראתן בבבל, מפני שאוכלין תרדין ושותין שכר של היזמי וכו', מפני מה אין מצורעין בבבל, מפני שאוכלין תרדין וכו' (כתוב' עז:, ועי' סנה' סד.). אמר ליה רבי טרפון (לר' יהודה) היום פניך צהובין, אמר ליה אמש יצאו עבדיך לשדה והביאו לנו תרדין ואכלנום בלא מלח ואם אכלנום במלח כל שכן שהיו פנינו צהובין (נדר' מט:). — *וחולפות 3 (חלפות, חליפות) תרדין, נצנים היוצאים משרש התרד: את שדרכו למנות מקדש וכו' ור"ע אומר שבעה, ואלו הם אגוזי פרך וכו' וחולפות תרדין וקולסי כרוב וכו' (ערלה ג ז). אלו לא מיטמאין ולא מטמאין ולא מצטרפין, שרשי קולסי הכרוב וחלפות תרדין את שדרכן ליגזז ונעקרו (עקצ' א ד). אני אחד מן הראויין להורות שאם יבואו לידי חליפות4 תרדין אומר אני שיעלה באחד ומאה וכו' (ר' יהודה בן בבא, תוספת' תרו' ה י). וכן היה ר' יוסי אומר שורשי חולפות תרדין טמאין, מפני שנאכל עמהן (שם עקצ' א ו). — *ומי תרדין: מודי רבי לעזר לחכמים במי תרדין ובמי שלקות שאינן מכשירין (ירוש' תרו' יא ב). — *ותרדין חיין: וכן הוא אם ביקש לוכל תרדין חיין או לכוס חיטין חיין אין שומעין לו (ירוש' מע"ש ב א). אמר רב המנונא אין מערבין בתרדין חיין דאמר רב חסדא סילקא חייא קטיל גברא חייא (ערוב' כט.). — ובסהמ"א: לחיכוך הנעשה באצבעות הרגלים וכו' או ירחצם במי בישול תרדין או בישול חרדל (ר"מ אלדבי, שבילי אמונה נתיב ד, ווארשא, נא:). ואם תרחוץ כלי זכוכית מזוהם במי תרדין יהא זך ונקי (שם שם, נב:). והנה עתה עיני ראו ולא זר שרוב בני הק"ק יצ"ו מורים היתר לעצמן לאכול שרשי התרדים הנקראים בלעז בארב"ה (שו"ת מים רבים, מלדולה יו"ד טו).