תַּרְדֵּמָה

ש"נ, סמ' תַּרְדֵּמַת, — שנה נופלת על האדם כאלו בכפיה1: ויפל ה' אלהים תַּרְדֵּמָה על האדם ויישן בראש' ב כא. ויהי השמש לבוא וְתַרְדֵּמָה נפלה על אברם, והנה אימה חשכה גדלה נפלת עליו שם יה יב עצלה תפיל תַּרְדֵּמָה2 ונפש רמיה תרעב משלי יט יה. בשעפים מחזיונות לילה בנפל תַּרְדֵמָה על אנשים איוב ד יג; וכעין זה שם לג יה. — ותרדמת ה': ואין ראה ואין יודע ואין מקיץ כי כלם ישנים, כי תַּרְדֵּמַת ה' נפלה עליהם ש"א כו יב. — ורוח תרדמה: כי נסך עליכם ה' רוח תַּרְדֵּמָה ויעצם את עיניכם, את הנביאים ואת ראשיכם החזים כסה ישע' כט י. — ובתו"מ, גם במ"ר תרדמות: רב אמר שלש תרדימות הן, תרדימת שינה תרדימת נבואה תרדימת מרמטא, תרדימת שינה ויפל ה' אלהים תרדמה על האדם ויישן, תרדימת נבואה ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברם, תרדימת מרמטא וכו' כי כלם ישנים כי תרדמת ה' נפלה עליהם, רבנין אמר אף תרדימה של שטות דכתיב כי נסך ה' עליהם רוח תרדמה מד"ר בראש' מד, וע' מדרש שכל טוב, שם. — ובסהמ"א, גם בצרוף °שנת תרדמה: נפלה עליו (על אברהם) שנת תרדמה וישן שנאמר ותרדמה נפלה על אברם פדר"א כח. — °והשקיע את פל' שנת תרדמה: כשיכנס אדם למטתו לישן בלילה מברך ברוך וכו' המפיל חבלי שינה על עיני והמשקיע שנת תרדמה וכו' רמב"ם, תפלה ז א; וכעין זה סדור רסע"ג פז. — ובמליצה °תרדמת לב: והמפנה לבו לבטלה ר"ל שלא יתעסק בשום דבר שבעולם ובא מזה לידי תרדמת לב והשתוממות המחשבה המאירי, בית הבחירה על אבות ג ד. — °ותרדמת האברים, במשמ' התכוצות השרירית באברי הגוף: תרדמת האברים ומתיחתם המגונה יקרה תשנ"ג ר"ל כויצח פרקי משה כג. וגם כן בעל כאב הכליות תתחדש להם תרדמה ברגל אשר כנגד הכוליא וכו' ואולם תתחדש התרדמה מבלתי כאב למיעוט הרגשת העורקים ההם ר"מ אלדבי, שבילי אמונה ד. ותרדמת האיברים תהיה עם מסבה מחוץ כמו תרדמת האברים ההווה מקור וההווה מלחיצה קבוצי גלינוס בסבות החליים. — ואמרו פיטנים ומשוררים: שוכן בחיק תרדמות עורה פקח עינים ופרע דרכי אדמות סליחות, סדר רב עמרם גאון. ואמר לי קומה והנה תרדמה והבט שמימה וברך צור קרם ר"ש הנגיד, באשמרות ערב, הברמן ב, 59. ולמה התרדמה יביא במחזה ולמה לא יזה בלתי זה את השפעתו ראב"ע, אשאל מכם שאלות, כהנא ב, 25 וכו'. ולמה הצרי תרדמה יפיל חדש הוא, שם שם, 28.



1 [אין מובן של ממש למשל זה אלא אם כן נראה אותו כלשון קצרה: מפני עצלה, שתפיל תרדמה בעת החריש, הזרע והקציר, נפש רמיה תרעב, באותו ענין הנאמר בלשון מלאה שם י ד-ה: ראש עשה כף רמיה ויד חרוצים תעשיר, אגר בקיץ בן משכיל נרדם בקציר בן מביש.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים