1, קל לא נמצא במקורות. 

— הִפע', *הִתְרָה, הִתְרָה בפ' — העיד בפלוני והזהירו, ver)warnen; mettre en garde; to warn): היו בודקין אותן (את העדים) בשבע חקירות וכו' מכירין אתם אותו? התריתם בו? (סנה' ה א, וכעין זה תוספת' שם ט א, בבלי שם מ:). מתרין בו בפני שלשה (בבן סורר ומורה) ומלקין אותו, חזר וקלקל וכו' (סנה' ח ד). אחד דיני ממונות ואחד דיני נפשות ואימתי, בזמן שהתרו בהן, אבל בזמן שלא התרו בהן וכו' (מכות א ח, סנה' ט.). לעולם אין נהרגין עד שיהו פי שני עדיו מתרין בו (ר' יוסי, מכות א ט, וכעין זה תוספת' סנה' יא א, בבלי שם ט:). מתרין בו ושותק, מתרין בו ומרכין את ראשו וכו' (תוספת' סנה' יא ב). ויקריבו אתו המצאים אתו מקשש, עוד למה נאמר, והלא כבר נאמר וימצאו איש ומה ת"ל ויקריבו אותו, מגיד שהתרו בו מעין מלאכתו, מכאן לכל אבות מלאכות שבתורה שמתרים בהם מעין מלאכתן, ר' יצחק אומר אינו צריך, מה ע"ז חמורה אינו חייב עד שיתרו בו, ק"ו לכל מצות שבתורה, ומה ת"ל ויקריבו, מלמד שהתרו בו ואחר כך הביאוהו אצל משה (ספרי שלח קיג, איש-שלום, לג:). ראה שני כוכבים בערב שבת והתרו בו ועשה מלאכה, ראה שני כוכבים במוצאי שבת והתרו בו ועשה מלאכה וכו' (ירוש' ברכ' א א). אם היו רואין את המתרה או המתרה רואה אותן מצטרפין (מכות ו:). רב לכם בני לוי, הרי אמרתי לכם לא טיפשין היו,  שכך התרה בהם וקיבלו עליהם וכו' (תנח' בובר קרח יב). — *והתרה לפ': והקב"ה מתרה לפרעה על כל מכה ומכה כדי שישוב בו (מד"ר שמות ט). — *והתרה את פל': ד"א אדם כי יהיה בעור בשרו, קשה לפני הקב"ה לפשוט ידו באדם זה, אלא מתרה אותו ומלקה ביתו וכו' (תנח' בובר תזריע יד). — *והתרו לפני פל': דברי אלה התריתי לפניך ומה שתרצה תעשה, ולא תאמר לא התרו בי2 (דא"ז ד). — ובסהמ"א: וממקדשי תחלו וכו' ורבותינו אמרו אל תקרי ממקדשי אלא ממקודשי מן המקודשים לי, הם אותם חקוקי התיו שהתרה3 בהם מלהזיקם (רש"י, יחזק' ט ו). כשמורה לחוטא לשוב אליו מתרה קודם מכה וכו' כמו שהיה מתרה בפרעה על כל מכה ומכה וכו' (הוא, איוב לו כב). — ואמרו פיטנים ומשוררים: התרני מלי חייך, רטיית נמי מחייך (שלמה הבבלי, אור ישע, יוצר לפסח). וזה כמה אשר מלך מלכים ביד חוזיו הכי קדם והתרה, ולא נחרד לדעה סוד נביאיו וחקותיו ותורתו ושברה (עמנ', מחב' ח, הברמן, 226). 

— הָפע', *הֻתְרָה, *הָתְרָה, במקורות הקדומים רק בינ'  *מֻתְרֶה, *מָתְרֶה, — שהתרו בו: מותרה לדבר חמור הוי מותרה לדבר קל, א"ר ירמיה הכא במאי עסקינן, כגון שהתרו בו סתם וכו' (סנה' פ:). — *ומֻתרה ועומד: כמותרין ועומדין (ב"מ קט:, ב"ב כא.). — ובסהמ"א: איני צריך להעיד בהם שהרי מותרין ועומדין הם היום ג' ימים, ולא יוכלו לעלות שאין להם רשות (רש"י, שמות יט כג). — ואמר המשורר: ואיך אעמד וידי תחזקנה ליום הבא ובי התרה והועד, אני נואש ראות טובה לנפשי (עמנ', מחב' כו, הברמן, 744).