* 1, קל לא נמצא במקורות.
נִפע', *נִתְרַז, — כנראה במשמ' נשלח רזון בנפשו, הֻכָּה במגפת האל2: מעידין על השומא עבר פלוני נתרז3 פלוני אין פלוני בעולם וכו' (תוספת' צוקמ', יבמ' יד ד). הבשר עודנו בין שניהם, אמר הכשר שביניהם אוכלו ונתרז מיד4 הרשע שביניהם אוכלו ומצטער עד שלושים יום (מכי' בשלח, מסכ' ד פרשה ג). את מוצא שעד שלא הוקם המשכן כל אומות העולם שומעין קול הדיבור וניתרזין בתוך (נ"א) פניקטיהן5 (מד"ר ויק' א, מרגליות כו; וכעין זה תנח' שמות, תרומה ט, ועוד). — ובסהמ"א, לפי המליצה שבתו"מ: בוא וראה כמה נסים נעשו לישראל באותו היום וכו' ואין כל בריה יכולה לעמוד בפניהם וכל העומד בפניהם מיד נתרז (ילק"ש יהו' ג). — ואמר הפיטן: טלטל פניקטי נתרזים, הרים עוקר ותרזים (שלמה הבבלי, אור ישע יוצ' א פסח).
1 [בסור' בא השרש תרז בעקר במשמ' שביעה ורויה, אך אין להכיר כל קשר בין משמ' זו לשמוש תרז בתו"מ.]
2 [גם צורת נפע' זו הובנה כאלו משמעותה: עשה צרכיו, ואולם, כמוכח בהערות שאחר זו, אין הבנה זו מתאימה לענין המאמרים, המדברים על כליון במגפת האלהים. ואף מסתבר שיש כאן בעקר צורות התפ' ו-נתפע' מן רזה כלשון כליון, כמו בכתובים כגון: כי רָזָה (ז"א הכרית) את כל אלהי הארץ ועוד, והרי בפרט בענין קברות התאוה (ע' בהמשך) נאמר בתהל' קו יה: ויתן להם שאלתם וישלח רזון בנפשם, וע' לקמן.]
3 [בדפוסים: מת פלוני, אבד פלוני, ונהרג פלוני וכו', והענין אחד.]
4 [תמה על המפרשים והחוקרים שמצאו כאן ענין עשית צרכים, אע"פ שאין כאן בעקר אלא שמוש במליצת הכתוב, האומר על אותו מעשה: וישלח רזון בנפשם, ואולי העקר: וְנִתְרַזָּה מיד, מן רזה, או שהיה כתוב במ"ר: כשרים שביניהם נתרזו מיד (ועי' בגרסה שבמכי' דרשב"י, אפשטין מלמד 110. ומכאן מובן הענין, שנוספו יסורים לרשעים, מה שאין כן אלו היה פרוש הדבר כמקֻבל.]
5 [כלו' בתוך ארמנותיהם, וגם כאן אין ענין לצרף בטוי כגון "בתוך ארמנותיהם" (ולא: בבגדיהם) לפעל ניתרזין, אלו היתה משמעותו יציאה לנקבים.]