תִּרְזָה

ש"נ, —  שם של עץ1: לכרת לו ארזים ויקח תִּרְזָה ואלון ויאמץ לו בעצי יער נטע ארן וגשם יגדל (ישע' מד יד) —  ובסהמ"א, בפיוט: טלטל פניקטי נתרזים, הרים עוקר ותרזים (שלמה הבבלי, אור ישע, יוצר א פסח).



1 [ע"פ הוולג', רואים רבים כתרזה את העץ  Steineiche, ilex, ממיני האלה, בעוד שאחרים רואים בה את ה- Birke, betula  ואלו (לינדע, ישובה של הארץ 212), משתמש בשם במש' Linde, tilia; אך עצם צורת השם אינה מסמכת כל צרכה, ועי' לֵו, פלורה 626-636, 290 I;שם  394 II; שם IV 33.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים