תְּרִיזָה

°, ש"נ, —  שה"פ מן  *ב. תָּרַז: תקיף ואדיר חד במשושיה תריזת1 זרים מתוך פנוקטיהן בקלסיה תמור כי קול נדר בהמה וחיה לא נשמע בבסוסיה תמהו אראלים בזכות מפרכסיה (ר"א קליר, אגמי קרים, תפארת שיבה לצונץ, עמ' 214).



1 [ע"פ המאמר ב(מד"ר ויק' כו) , עי' *א. תָּרַז, נִפע'.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים