1, תַּרְמֵל, תַּרְמָל, תרמול, תורמל, תֻּרְמָל2, ש"ז, — ילקוט, כיס עור: כלי עור מאימתי מקבלין טומאה, התורמל משיחסום ויקנב וכו' (כלים טז ד). התורמל שנפחת כיס שבתוכו טמא (שם יט ח). התורמל חמשה קבין (שם כ א). חמת  שעשאו תורמל ותורמל שעשאו חמת (שם כח ה). — ובצרוף עם מקל, *מקלו ותרמילו: הפונדקית הוציאה להם מקלו ותרמילו וספר תורה שהיה בידו (יבמ' טז ז). אין יוצאין וכו' ולא סומא במקלו ולא הרועה בתרמילו (תוספת' יו"ט ג יז, וכעין זה ביצה  כה:). כיון שהניח מקלו ותרמילו עליה חייב (ירוש' שבוע' ח א). ומה ישראל שנקראו בנים למקום וכו' כתיב עליהם והזר הקרב יומת, גר הקל שבא במקלו ובתרמילו על אחת כמה וכמה (שבת לא., וכעין זה אדר"ג נוסחא א טו). פונדקית עובדת כוכבים היתה ומסיחה לפי תומה היתה, זה מקלו וזה תרמילו וזה קבר שקברתיו בו (יבמ' קכב:). בא עליו שמאי במקלו ותרמילו (ב"ב קלג:). יצא לו מוניטא (לדוד), ומה היא, מקל ותרמל מיכן ומגדל מיכן על שם כמגדל דוד צוארך וכו' (מד"ר בראש' לט, תיאודור-אלבק, 375). — *ואזני התרמול: אלו שאינם צריכים שיבאו בהם המים, קשרי העני וכו' ואזני החמת ואזני התרמול (מקו' י ד). — ומ"ר *תורמלין: ג' חמתות וג' תורמלין הן, המקבלין בשיעור טמאים מדרס וכו' (כלים כד יא)3. — ואמר הפיטן: ארוממך בעטור בכורי בקלתות מזהבות ולא בתורמל כבוד הלבנון נתן לה הדר הכרמל (ר' מאיר בר יצחק ש"ץ, אור יום הנץ, מעריב ליל ב' פסח).