*, פ"י, — הרים תרומה, הפריש תרומה מפרי אדמתו: חמשה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה, החרש השוטה והקטן והתורם את שאינו שלו, עכו"ם שתרם את של ישראל אפילו ברשות אין תרומתו תרומה (תרומ' א א). חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום, ואם תרם תרומתו תרומה (שם שם ב). אין תורמין לא במדה ולא במשקל ולא במנין, אבל תורם הוא את המדוד ואת השקול ואת המנוי (שם שם ח). תורמין בצל קטן שלם ולא חצי בצל גדול (שם ב ה). התורם קישות ונמצאת מרה, אבטיח ונמצאת סרוחה, תרומה ויחזור ויתרום (שם ג א). האומר לשלוחו צא ותרום תורם כדעתו של בעל הבית (שם ד ד). פירות שתרמן עד שלא נגמרה מלאכתן וכו' (מעשר' ב ד). ותורם את תרומתו ומעשרותיו לדעתו (נדר' ד ג). היה מלקט גפי ירק ומניח בגנה תורם מאחת על הכל (תוספת' תרו' ג ח). התורם חבית של יין ונמצאת של חומץ אם ידוע שהיתה של חומץ עד שלא תרמה אינו תרומה, ואם משתרמה החמיצה הרי זו תרומה (שם שם ד ז). כבש זיתין בטומאה והוא מבקש לתורמן בטהרה מביא משפך שאין בפיו כביצה וממלא אותו זתים ונותנו על פי חבית ונמצא תורם מן המוקף (ירוש' חלה ב ז). כל מקום שיש כהן תורם מן היפה וכל מקום שאין כהן תורם מן המתקיים (ברכ' לט:). תורמין תאנים על הגרוגרות במנין (מנח' נד:). — *ותרם את הלשכה, הוציא את השקלים מן הלשכה: בשלשה פרקים בשנה תורמין את הלשכה, בפרוס הפסח בפרוס עצרת בפרוס החג (שקל' ג א). בשלוש קופות של שלש שלש סאין תורמין את הלשכה וכו' אין התורם נכנס לא בפרגוד חפות ולא במנעל ולא בסנדל וכו' (שם שם ב). אין התורם תורם עד שיאמר להם אתרום, והן אומרין לו תרום תרום תרום ג' פעמים (שם שם ג). תרם את הראשונה ומחפה בקטבלאות, שניה ומחפה בקטבלאות, שלישית לא היה מחפה, שמא ישכח ויתרום מן הדבר התרום (שם שם ד). יכול תהא תורם בכל חדש וחדש וכו' (ירוש' שם א א). — *תרם את המזבח, הרים את הדשן מעליו והסירו: בכל יום תורמין את המזבח בקריאת הגבר או סמוך לו (יומא א ח). בראשונה כל מי שרוצה לתרום את המזבח תורם (שם ב א). שלא יהו תורמין את המזבח אלא בפיס (שם שם ב). מי שהוא רוצה לתרום את המזבח משכים וטובל (תמיד א ב). — ובסהמ"א, ואמר הפיטן: תורמי דשן בחצות נועדו (יוסי בן יוסי, אתה כוננת עולם, עבודת יוה"כ, מחז' איטל' ב, ריד:). תמדו מאז כל עדת קדושים תרום בשלשה פרקים תרומת קדשים (ר"א קליר, אז מאז, קרוב' שקלים). בינה רצוי תורמים בסוס עולם גורמים (שלמה הבבלי, שחורה ונאוה, זולח א פסח). ממקום טהרה תרמו וחכמתו השפיע (מאיר בר' יצחק, אדיר ונאה, יוצר שבת אחר שבוע'). 

— נִפע', *נִתְרַם, — שתרמו אותו, הורם, הֻפרש ונִתַּן: בני העיר ששלחו את שקליהן, נגנבו או שנאבדו, אם נתרמה התרומה נשבעין לגזברים (שקל' ב א). השוקל שקלו ממעות הקדש, אם נתרמה תרומה וקרבה הבהמה מעל (שם שם ב). ואם אמר בעל הבית כנוס לי גרני תרומתו תרומה, שאין הגורן נכנס אלא אם כן נתרם (תוספת' תרו' א ז). ותיתרם תרומת הלשכה מן החדשה בזמנה באחד בניסן (ירוש' שם א א). 

— הָפע', °הֻתְרַם, — כמו נתרם, הורם: והיתה להם הרצועה הזאת מפורשת מתרומת הארץ מן התרומה הגדולה שהותרמה מן הארץ רש"י יחז' מח יב. כל התרומה המקודשת המותרמת מתוך התרומה הגדולה (שם שם כ). והיא הרצועה שהותרמה (שם שם כב). 

— הִפע', °הִתְרִים, — השפיע על פל' שיתרם. נוהג היום בספרות ובדבור, ולפי זה משמשת גם צורת הָפע' במשמ' נגבה כתרומה, ומזה שה"פ °הַתְרָמָה, מעשה המתרים.