תָּרְמָה

מלה מסֻפקה1: וישלח (זבול) מלאכים אל אבימלך בְּתָרְמָה לאמר וכו' ׁשופ' ט לאׂ. — ובסהמ"א במשמ' מִרמה , תרמית, ואמרו פיטנים ומשוררים: בשני עדים תחרוץ משפט ואל תשת רשע עד בתרמה (רסע"ג אזהרות, סדור, ריב). דל לא   יחדל מעון ואשמה דתו און עצתו תרמה (רשב"ג, אנושים, ביאליק-רבניצקי ב, 82). כוכב שכל אבקת רוכל, אהב תומה שנא תרמה (רמב"ע, לזמן בגד, ברודי, קכא). עקבה ותרמה שלום וחיים (שד"ל , דרך ארץ, ציון תר"א, 84).



1 [יש שהבינו מלה זו בכתוב כלשון תרמית ומרמה, וכן השמוש בסהמ"א , ואלו השבעים תרגמו, לפי הענין, ἐν ϰϱυφῆ, בסתר (נ"א במתנות, μετὰλώϱων, גם זה כנראה כנחוש לפי הענין), וכן ת"י ברז, אבל אחרים רואים במלה אותו שם מקום, שבמקומו כתוב בפס' מא: וישב אבימלך בָּארוּמָה, וכך כנראה יש לגרֹס א במק' ת גם בפס' לא, ולאחרונה שקל מ. נאור (בידיעות החברה לחקירת א"י, עמ' 16–20) את האפשרות שבמקום זה העקר:   וישב אבימלך בְּאֵרִימָה, בבי"ת שרשית. ועל כל פנים קשה להניח שהיתה מלה בצורת תרמה בלשון המקרא.]

ערכים קשורים