תַּרְמִת, ש"נ, כנ' תַּרְמִיתָם, — כמו מרמה, Trug; déception; deception: מדוע שובבה העם הזה ירושלם משבה נצחת החזיקו בַּתַּרְמִית מאנו לשוב (ירמ' ח ה). חזון שקר וקסם ואלול (קרי: וָאֱלִיל) וְתַרְמִית1 לבם המה מתנבאים לכם (שם יד יד). עד מתי היש בלב הנבאים נבאי השקר ונביאי תַּרְמִת2 לבם (שם כג כו). ולא ידברו כזב ולא ימצא בפיהם לשון תַּרְמִית (צפנ' ג יג). סלית כל שוגים מחקיך כי שקר תַּרְמִיתָם3 (תהל' קיט קיה). — ואמר בן סירא: הוי רע שאמר מדוע כן נוצרתי למלא פני תבל תרמית (ב"ס גני' לז ג, סגל, עמ' רכט). — ובסהמ"א: ואם תרגיש לתרמיותיו ותשים לבך למיני מצודותיו תהיה נזהר מהם וכו' (ר"י א"ת, חו"ה, יחוד המעשה, שטרן, 284).