1, ש"ז כנ' תָּרְנָם, — מוט מורם באניה כאילן, שהקלעים תלוים בו, Mast(baum); mêt; mast: נטשו חבליך בל יחזקו כן תָּרְנָם בל פרשו נס (ישע' לג כג). ברושים משניר בנו לך את בל לחתים ארז מלבנון לקחו לעשות תֹּרֶן עליך אלונים מבשן עשו משוטיך קרשך עשו שן וכו' (יחזק' כז ה-ו). — ובמשמ' מוט המורם כנס על ההר לסימן: עד אם נותרתם כַּתֹּרֶן על ראש ההר וכנס על הגבעה (ישע' ל יז)2. — ובתו"מ: המוכר את הספינה מכר את התורן ואת הנס ואת העוגין וכו' (ב"ב ה א). מה ספינה זו עושים לה תורן ממקום אחד והוגנין ממקום אחר וכו' (מד"ר בראש' פג). — ובסהמ"א: קרח ועדתו נמצאו בניו עומדין כתורן הזה של ספינה (שו"ט א טו, בובר, 14; ועי' ילק"ש במד' כו, שם תהל' תרי"ד)3. ויתלו את הקורה בין שתי תורנים בחבלים וראשי התורנים נדבקים איש באחיו וכו' (יוסיפון, גינצבורג, ת). — ואמרו פיטנים ומשוררים: היה יקותיאל כתרן העלה על הר אשר במקור נדפס 'ארש' בו עברים אשרו (רשב"ג, בימי יקותיאל, ביאליק-רבניצקי א, 57). אם הכל נשאוהו עלי כל ודרים כתרנים להשמיע כבודו בארצות עדי אפסי שבאים ודדנים (הוא, נשוי קדקד, שירי דוקס). שהה קרנם ונבהל סרנם ונלאה תרנם לפרש כנפיו (ר"י הלוי, יעץ ומקים, שער השיר, 97). לא מכל נוזל מים ולא מכל אהל שמים, ולא מכל חרון יולד אהרן, ולא מכל אורן יעשה תורן (ר"י הלוי, מכתב לר"א אלעמני).