*, או תִּשְׂבֳּרִי, תוש"ז — איש הבקי בתשברת: לא תמצא אמתתו עד שאלו עשה איש תשברי ר"ל בחכמת התשבורת ובתכונת הגלגלים (אבוסהל דונש בן תמים, פרוש ס' יצירה, גראסבערג, לג). אחרי כן הלך המבקש לבקש חכ' בחכמ' התשבור' (ובלע"ז געאמעטריא) וימצא איש חכם מכת אקלידי' התשבורי וכו' השיב התשבורי, דע כי זאת החכמה יסוד לחכמת הגלגלים (רש"ט, המבקש, האג, עו-עז). ומהם תחבולות תשבוריות במדידת מיני הגופים וכו' (הוא, ראשית חכמה, מאריטץ דוד, 48). כמו שאמר חכם תשבורי קדמון מאד בחקרו תכנית תשבורי היה עמוק מאד וכשהשיג אותו שמח שמחה גדולה (הוא, מורה המורה יח).