° 1, או תִּשְׂבֹּרֶת, — א) מדידת הקרקע, Geometrie; géométrie; geometry: השער הרביעי במדידת הבורות וכו' וחכרתי אותו בדרג מעשה התשבורת וענינים תלויים בחכמה זו (ראב"ח הנשיא, חבור המשיחה והתשבורת , עמ' 6). איך יצא לך מן הסדר הנפלא בצורת שני משולשין מקבילין נצבים הזויות וכו' ולזה התחילו בו בספר התשבורת הנקרא אוקלידס (אבוסהל דונש בן תמים, פרוש ס' יצירה, גראסבערג, נב). ובו ידע החכמות ומלאכות ובו בעצמו יתפור וינגר ויארג ויבנה וילמוד וידע התשבורת2 וינהיג המדינה (ר"ש א"ת, מו"נ א נג). כמו שיכחיש מי שאינו מהנדס (פי' חכם בתשבורת ) דברים למודיים בא עליהם המופת (הוא, שם א עב). וחכמת התשבורת (געאמעטריא) ומעיינ' בקו ושטח הגוף במוחלט (רש"ט פלקירא, המבקש, האג, עג). ומי שיחשוב כי המרגיל נפשו במאמרות המליציות ובלימודיות בחכמת התשבורת והחשבון לא יצטרך לדעת סדרי ההגיון וכו' (שם, ראשית חכמה, מאריטץ דוד, 33). והספר המיוחד לאקלידס הפיתגורי בו שרשי התשבורת  והחשבון והוא נקרא ספר השרשים (שם, שם, 43). הדברים שיוקדמו בהכרח בלמוד לחכמת התבונה כתשבורת וההנדסה וכו' (אברבנאל, פתיחה למו"נ). ואם אינו מלמד התנוקות תורה, אלא אומנות או חשבון או תשבורת וכו' (רע"ב ב"ב ב ג). — °ותשברת מעשית, °ותשברת עיונית: וחכמת התשבורת נחלקת לשני חלקים, תשבורת מעשית ותשבורת עיונית, והמעשית מעיינת בקוים ושטחים, הם בגשם עץ אם העושה זה נגר, או בגשם ברזל אם היה נפחא, או בגשם כותל אם היה בנאי, או בשטחי הארצות והזרעים אם היה מושח וכן כל בעלי תשבורת מעשית וכו' והעיונית מעיינת בקוים ושטחים בגשמים על דרך כלל ועל דרך שיכלול שטחי כל הגשמים וכו' (רש"ט פלקירא, ראשית חכמה, מאריטץ דוד, 42). — ואמר המשורר: הוא היה אבי כל חכמי המספר והתשברת וראשון למקרא ולמסרת (עמנ', מחב' יב, הברמן, 354; שם, ירדן 229). הניח אקלידס חכמת התשברת ובן אלעשה התספרת (שם, מחב' כא, הברמן, 610; שם, ירדן, 393). — ב) מדת השטח, שטח, Flächenmass; mesure; (superficial) measure: נמצא בית סאים מקום שיש בתשברתו חמשת אלפים אמה (רמב"ם, הלכות שבת יו ג). ואם אתה מונה חמשים על חמשים יעלה תשבורת שלהם אלפים וחמש מאות (הרדב"ז [מכ"י], רמב"ם, ערכין וחרמין ד ד). מרובע ארוך אשר באלכסונו עשר אמות וארכו מוסיף על רחבו שתי אמות כמה הוא ארכו וכמה הוא רחבו וכמה תשברתו (ראב"ח הנשיא, חבור המשיחה והתשבורת, מק"נ, 31). ואתה יודע תשבורת העגול התמים אם אתה יודע את אלכסונו והוא הנקרא קוטר בלשון ערבי (שם שם 60). אתה לוקח מחצית הקוטרים ותחברם ותרבעם ותוציא ממרובעם שביעיתו ומחצית השביעית כאשר עשית בעגול, והנשאר מן המרובע יהיה תשבורת העקומה (שם , שם, 68). והזריזים במשיחת הארץ צדדו לדעת את גובה הקרקעות התלויות בהרים ובגבעות להגיע ממנה אל המדה הראויה לשטח הקרקע אשר הם באים לדעת תשברתו (שם, שם, 79). — °והשליך התשברת: השלכתי התשבורת מן מנין ד' הצלעות ונשאר בידי ארבעה פחות רבוע (שם, שם, 30). — ג) מדת הנפח, Volumen; volume: אילו היה ראש הגולם ותושבתו וכו' ותהיה מונה את משיחתו במנין הגובה ויעלה בידך תשבורת המצבה ההיא שם, שם, צ"ט. כאשר הוא תשבורת המעוין בצורה כזאת (שם, שם, 24). — °ותשברת החֹמר: והחומר הוא שלשים סאין יעלה תשבורת החומר (הרדב"ז [מכ"י] רמבם, ערכין וחרמין, ד ד).