1 [אין הפרושים השונים שהֻצעו למלה זו עולים יפה אף בחלק מן המקומות שהיא באה בהם בתו"מ. אין לראות בה לשון שחרות במשמ' זקנה (כדעת רש"י ואחרים בהסתמכם על קהלת יא י בהבנה זו) ולא במשמ' נעורים (כהבנה הרגילה בקהלת שם), שכן אין תשחרת לפי משקל מלה אלא שם פעֻלה כדגמת תלבשת, תקרבת, תספרת, תסרקת ועוד, ועל כן אין לראות ב"תשחרת" גם כנוי לבני אדם "שחֹֹרי הראש" בכלל. ואין תשחרת יכולה להורות על "החיפוש שהשלטונות מחפשים אחרי בני האדם שיעבדו להם עבודתם", פרוש שגם אלבק במהדורת המשנה שלו נקט בו, הואיל ואין "שחר" במשמ' כזאת במקורות. ואולם מצוי ושכיח היה בלשון, אף בפי חז"ל, על יסוד הכתוב במשלי יג כד במקור נדפס 'יב כד' (חשך שבטו שונא בנו ואהבו שחרו מוסר) הצרוף שחר את פ' או לפ' מוסר (כגון במד"ר ברא' לט: היה יצחק משחר מוסר ליעקב), וטבעי הוא הדבר, שאמרו בלשון קצרה "תשחרת" במק' "תשחרת מוסר" כלשון תוכחת מוסר, בשבט ובדבורים. ומתאים הוא לאמר על האדם בכלל ועל שליח הצבור בפרט, שעליו להיות קל לראש ונוח לתשחרת מוסר, אף לדברי הבקֹרת שראש וגדול ממנו משמיע באזניו. וע' בהערות שאחר זו.
המחבר במלונו הקצר מזכיר (ע' באמור לעיל) את האפשרות של הבנת המלה א) פקיד ממשלתי,  ב) מס,  ג) נעורים.]

2 [כלו' דמעה מתוך יסורי תוכחת.]

3 [בן שנתיסר ביסורי תוכחת.]

4 [המלאך הבא ליסר ולהוכיח את האדם, ובנסחאות המובאות ע"י מ. היגער, מהדורת מסכת ד"א עמ' 136 וכו' משפטים כגון: הוי אוהב את החסידים כדי שתנצל ממלאך התשחורת (נ"א: ממלאך המות). ואמנם היו שפרשו צרוף זה בדרכים שונות בלתי מסתברות, ואלה למשל דברי ר"י בן יוסף בן אלנקאוה במנורת המאור ד, ענלאו, 1432: פי' מלאך המות שמשחיר פני האדם במותו, ויש אומרים שהוא מלאך המשחית הממונה להמית את הבחורים, מגז' הילדות והשחרות ע"כ. וכן היו רבים שחברו צרוף זה עם שַׁחְוָר, ועוד.]

5 [על תֶּשִׁי (דבר' לב יח) עי' בהערת המחבר לערך ב. נָשָׁה, וכן בערך שָׁיָה ובהערת העורך שם.]