* 1, ש"ז, — שם החֹדש השביעי מן החדש שחג הפסח חל בו, החדש שהיהודים חוגגים בו ראש השנה: מפני מה אמרו בתשעה ועשרים באלול ולא אמרו באחד בתשרי, מפני שהוא יום טוב ואי אפשר לעשר ביום טוב, לפיכך הקדימוהו לעשרים ותשעה באלול (שקל' ג א, וכעין זה בכורות ט ה). ארבע ראשי שנים הן וכו' באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה, ר' אליעזר ור' שמעון אומרים באחד בתשרי, באחד בתשרי ראש השנה לשנים ולשמיטין וליובלות לנטיעה ולירקות (ר"ה א א). על ששה חדשים השלוחין יוצאין וכו' על תשרי מפני תקנת המועדות וכו' על שני חדשים מחללין את השבת, על ניסן ועל תשרי שבהן השלוחין יוצאין לסוריא ובהן מתקנין את המועדות (שם שם ג-ד). תשרי ראש השנה לשנים וכו' כיצד לשנים ולשמיטין וליובלות אין מונין אלא מתשרי (תוספת' ר"ה א ז). צום השביעי זה ג' בתשרי יום שנהרג בו גדליה בן אחיקם (ירוש' תענ' ד ח). תניא ר"א אומר בתשרי נברא העולם, בתשרי נולדו אבות, בתשרי מתו אבות (ר"ה י:). אדר וניסן לח, אלול ותשרי יבש, אימא אדר וחצי ניסן לח, אלול וחצי תשרי יבש (בכור' לח:). ר' אליעזר א' בתשרי נברא העולם, ר' יהושע א' בניסן, מאן דאמר בתשרי עשה הבל קיים מן החג ועד חנוכה, מאן דאמר בניסן עשה הבל קיים מן הפסח ועד עצרת (מד"ר בראש' כב, תיאודור, 207). חצי תשרי ומרחשון וחצי כסלו זרע וכו' חצי אב ואלול וחצי תשרי חום, ר' יהודה מונה ממרחשון, ר' שמעון מתחיל מתשרי (שם שם לד, שם, 323). במאזנים לעלות, במאזנים הוא מתכפר להם, בחדש שמזלו מאזנים ואי זה חדש תשרי, תשרי ותשבוק ותכפר על חובי עמך (שם ויק' כט; וכעין זה פסיק' ר"כ, בחדש השביעי). מוציא אסירים בכושרות וכו' לא הוציאו אלא בחדש כשר לצאת, לא בתמוז מפני השרב וכו' ואם תאמר תשרי הרי יש בו עונת גשמים (מד"ר במד' ג). כתיב אך הבל בני אדם וכו' א"ר חייא בשם רבי לוי כל הבלים שישראל עושין כל ימות השנה במאזנים לעלות, מוחל להם הקב"ה במזל מאזנים בחדש תשרי (שם שם טז). — ואמרו משוררים: תשרי הוא הראשון לחדשים בו ינשבו הרוחות הקשים (ראב"ע, שמעו נא, כהנא, 181). תנה הכוס לפניך בתשרי ותפרח בה כעץ רענן ותפריא (ר' אלחריזי, תחכמוני ה, קאמינקא, 63).