° 1, פ"י, — נתן כתשורה, faire présent de; (b)eschenken;  give as a present: ואמרו פיטנים: נא מהשמאל שור, פגיעתנו יתשור ללמדנו היטב חמוצנו לאשור (שמעון בר יצחק, שבת הכסא, סלי' ג עי"ת). טרם חֻמצה חררה חֻפזו לצאת בכישור, יצאו לקץ רץ דוד2 רך לתשור (ר"א קליר, אסירים אשר בכשר, יוצר ב פסח). 

— הִפע', °הִתְשִׁיר, — כמו קל: מברך און, מברך אותו בתשורת אונס מברך און מתשיר אונס (רש"י, ישע' סו ג). —  ואמרו פיטנים: התשירו בו פני נדמה לעופר, ויזכור לכם זכות גם אנכי עפר ואפר (אשכול, מוסף לפרשת שקלים, סדר רב עמרם השלם ב, ריט:). לישר לאשר להכשר להתשר לברר לשורר (ר"א קליר, אקחה בראשון, יוצר א סכות). תאבי ישעו לחזות כבודו להתשירו משלו והכל בידו איש כמתנת ידו (הוא, אאמיץ לנורא ואיום, יוצר ב סכות). מולידך ביקרך מהונך, במתשיר פני קונך (יהודה בר אברהם ליאונטי, אלהים בהנחילך, יוצר ב שבוע'). רבת עשר רמש והכשר, רצויו התשר ראשית אשר (מאיר בר יצחק, אילת השחר, יוצר שבת ור"ח). שאו מנחה משֻבחה ביום מנוחה התשירו, מרום דר בעז נאדר בהוד והדר הכשירו (שאו מנחה, אופן לשבת נחמו).