תֶּשֶׁר

°, ש"ז, — כמו תשורה, ואמרו פיטנים: תמוכים בדשן שה עקידה, תשר אשר בו נפקדה (ר"א קליר, את חיל יום פקודה, יוצר א ר"ה)בתשר יפלסו במסב להרצות בשור וכשב (הוא, אימתי בחיל כפור, יוצר א סכות). לריח כרכמי בשמים ושיי תשרים (רסע"ג, תרי"ג מצות, פתיחה, קובץ מעשי ידי גאונים קדמונים ב, 26). אל הר המור גבעת הוריה, בית עקד הרועים ותשר העליה (מאיר בן יצחק, אל הר המור, סלי' ב עי"ת). הרצה שי ותשר מהשמן ברבבות נחלי שמן (אליה בר שמעיה, עם ה', סלי' ה עי"ת). למורא אין להביא תשר ולכן רב הפגר ואמיץ הקשר (שלמה, אורח לדקה, סלי' מנחה יוה"כ). ותגי מלכים בקו משקלת עלם, ויתרון הכשר בתשר אשר פעלם (ריט"ע, את השם הנכבד, יוצר שבת בין יו"כ לסכות). לי ישא על אברת נשר, כי יגיד מליץ עלי שיח ישר, כפר משלו אתן לו תשר, כי מלפניו הון וכבוד ועשר (לי ישא, מוסף לפרשת שקל'). נוצה זיז ונשר בי עֻפפו בישר, מי יוביל תשר אם עפו נשואי נשר (אספרה אל חק, קרוב' פורים).

חיפוש במילון: